ב"ה voces de letras de cosas con y sin pensamiento a elección en cada ocasión del corazón קול אמרי דבר ודברים נאמרים לא תמיד בהשתתפות המחשבה לפי קביעת האהבה הטבעית למתיקות ונועם האמת
AbracaAdabrá.Ediciones
jueves, 22 de marzo de 2018
jueves, 15 de marzo de 2018
תודעה בעבודות תיקון
יום כאלו בהם אני מרגיש כמו הנסיך הקטן, מתהלך במדבר האנושי הדחוס. את הכל אני רואה בתמיהה; אני נבוך אל מול תנועות ידיהם וכל הנמשל מהן, אל מול גווני הגירוי הרועשים, אל מול הזריזות הקדושה בה הולכים לשום מקום בלי הרף. אני רואה אותם פוסעים בבוז על רצפה שכל מיני יהלומים מפוזרים עליה, מחפשים פרוטה בה לשלם על הלחם שמקבלים בחינם. אני מחפש אטומים עם ערכיות פנויה ונכונה לקשר כימי היוצר מולקולות חדשות.
הלחם הוא חינם וישנו בשפע רב, אך המנהג העקש של המשלמים עליו יוצר בו חסרון, והחסרון מפריד ביננו. יש הרבה סוגים של לחם, ועם כולם קורה אותו דבר. אני רוצה ליצור בזמן סדרות כזו של פיבונאצ'י, בה כל רגע הוא בשקיפות תולדה של אלו שקידמוהו והוא גדול מהם; אני רוצה ליצור אותן בתודעה של שניים שהוספתם יוצרת אחדות חדשה, הרבה יותר גדולה ומדויקת, מסוגלת לחגוג מתוכה את שרשרת ההוספות הזוגיות המעמידות את מהותה.
אני צופה בשמים, מחפש את האסטרויד ב86 שלי. השארתי שם אהבה פורחת; ובתור מנחת נדבה של האנשים אני מביא אתי ציור של כבש, שיזכיר לנו את החיים אם נתפשט מהזמן. אני מחפש אטומים מודעים לערכיות שלהם ולתכלית לחבור לזולתם, מודעים ליכולתנו ליצור מולקולות חדשות ומטיבות, שיקלפו את העולם מכל כך הרבה צער חינם, ויעוררו בו כמיהה לאהבת אמת, כזו שעושה אותנו בני חורין.
מאת @יאיר מנחם, מערבב קדרה ריקה עם המבט תקוע בשמש של חצות ליל.
*תודעה בעבודות תיקון* יום כאלו בהם אני מרגיש כמו הנסיך הקטן, מתהלך במדבר האנושי הדחוס. את הכל אני רואה בתמיהה; אני נבוך אל מול תנועות ידיהם וכל הנמשל מהן, אל מול גווני הגירוי הרועשים, אל מול הזריזות הקדושה בה הולכים לשום מקום בלי הרף. אני רואה אותם פוסעים בבוז על רצפה שכל מיני יהלומים מפוזרים עליה, מחפשים פרוטה בה לשלם על הלחם שמקבלים בחינם. אני מחפש אטומים עם ערכיות פנויה ונכונה לקשר כימי היוצר מולקולות חדשות. הלחם הוא חינם וישנו בשפע רב, אך המנהג העקש של המשלמים עליו יוצר בו חסרון, והחסרון מפריד ביננו. יש הרבה סוגים של לחם, ועם כולם קורה אותו דבר. אני רוצה ליצור בזמן סדרות כזו של פיבונאצ'י, בה כל רגע הוא בשקיפות תולדה של אלו שקידמוהו והוא גדול מהם; אני רוצה ליצור אותן בתודעה של שניים שהוספתם יוצרת אחדות חדשה, הרבה יותר גדולה ומדויקת, מסוגלת לחגוג מתוכה את שרשרת ההוספות הזוגיות המעמידות את מהותה. אני צופה בשמים, מחפש את האסטרויד ב86 שלי. השארתי שם אהבה פורחת; ובתור מנחת נדבה של האנשים אני מביא אתי ציור של כבש, שיזכיר לנו את החיים אם נתפשט מהזמן. אני מחפש אטומים מודעים לערכיות שלהם ולתכלית לחבור לזולתם, מודעים ליכולתנו ליצור מולקולות חדשות ומטיבות, שיקלפו את העולם מכל כך הרבה צער חינם, ויעוררו בו כמיהה לאהבת אמת, כזו שעושה אותנו בני חורין. מאת @יאיר מנחם, מערבב קדרה ריקה עם המבט תקוע בשמש של חצות ליל. #לנסח_את_כל_הסיפורים_מחדש #אהוה_אהבה #לוותר_על_הכאב http://ift.tt/2GwinYi
*תודעה בעבודות תיקון* יום כאלו בהם אני מרגיש כמו הנסיך הקטן, מתהלך במדבר האנושי הדחוס. את הכל אני רואה בתמיהה; אני נבוך אל מול תנועות ידיהם וכל הנמשל מהן, אל מול גווני הגירוי הרועשים, אל מול הזריזות הקדושה בה הולכים לשום מקום בלי הרף. אני רואה אותם פוסעים בבוז על רצפה שכל מיני יהלומים מפוזרים עליה, מחפשים פרוטה בה לשלם על הלחם שמקבלים בחינם. אני מחפש אטומים עם ערכיות פנויה ונכונה לקשר כימי היוצר מולקולות חדשות. הלחם הוא חינם וישנו בשפע רב, אך המנהג העקש של המשלמים עליו יוצר בו חסרון, והחסרון מפריד ביננו. יש הרבה סוגים של לחם, ועם כולם קורה אותו דבר. אני רוצה ליצור בזמן סדרות כזו של פיבונאצ'י, בה כל רגע הוא בשקיפות תולדה של אלו שקידמוהו והוא גדול מהם; אני רוצה ליצור אותן בתודעה של שניים שהוספתם יוצרת אחדות חדשה, הרבה יותר גדולה ומדויקת, מסוגלת לחגוג מתוכה את שרשרת ההוספות הזוגיות המעמידות את מהותה. אני צופה בשמים, מחפש את האסטרויד ב86 שלי. השארתי שם אהבה פורחת; ובתור מנחת נדבה של האנשים אני מביא אתי ציור של כבש, שיזכיר לנו את החיים אם נתפשט מהזמן. אני מחפש אטומים מודעים לערכיות שלהם ולתכלית לחבור לזולתם, מודעים ליכולתנו ליצור מולקולות חדשות ומטיבות, שיקלפו את העולם מכל כך הרבה צער חינם, ויעוררו בו כמיהה לאהבת אמת, כזו שעושה אותנו בני חורין. מאת @יאיר מנחם, מערבב קדרה ריקה עם המבט תקוע בשמש של חצות ליל. #לנסח_את_כל_הסיפורים_מחדש #אהוה_אהבה #לוותר_על_הכאב
via Instagram http://ift.tt/2GwinYi
*Conciencia en Obras* uno de esos días en que me siento como el principito caminando por los desiertos superpoblados de los hombres. veo todo con asombro. quedo perplejo ante los gestos, ante la vocedumbre írrita, ante la prestancia sagrada e implacable de los que no van a ningún lado. los veo caminar con desdén sobre un suelo salpicado de diamantes, en pos de una moneda con que pagar por el pan que reciben gratis. busco átomos con valencias libres y dispuestas. el pan es gratis y abunda, mas el hábito de pagar por él lo torna escaso, y la escasez nos separa. hay muchos tipos de pan, y con todos pasa lo mismo. quiero crear en el tiempo series como la de fibonacci, en que cada momento es transparentemente resultado de los que le preceden y mayor que todos ellos; quiero crearlas en la conciencia de dos cuya suma resulta en uno nuevo, más grande y mucho más preciso, capaz de celebrar en sí la cadena de sumas pares que le yerguen. oteo el cielo buscando mi asteroide B86. dejé allí un amor en flor, y a modo de ofrenda de los hombres, dibujado llevo conmigo un cordero, que nos recuerde la vida si nos abstraemos del tiempo. busco átomos concientes de sus valencias libres, de nuestra capacidad de engendrar moléculas nuevas y bondadosas, que pelen al mundo de tanta infelicidad gratuita y despierten anhelo de verdadero amor, de ese que nos hace libres. de @iair menachem, revolviendo un caldero vacío con la mirada fija en el sol de medianoche. #revisar_todos_los_cuentos #seré_amor #renunciar_al_dolor
via Instagram http://ift.tt/2ItPjky
*Conciencia en Obras* uno de esos días en que me siento como el principito caminando por los desiertos superpoblados de los hombres. veo todo con asombro. quedo perplejo ante los gestos, ante la vocedumbre írrita, ante la prestancia sagrada e implacable de los que no van a ningún lado. los veo caminar con desdén sobre un suelo salpicado de diamantes, en pos de una moneda con que pagar por el pan que reciben gratis. busco átomos con valencias libres y dispuestas. el pan es gratis y abunda, mas el hábito de pagar por él lo torna escaso, y la escasez nos separa. hay muchos tipos de pan, y con todos pasa lo mismo. quiero crear en el tiempo series como la de fibonacci, en que cada momento es transparentemente resultado de los que le preceden y mayor que todos ellos; quiero crearlas en la conciencia de dos cuya suma resulta en uno nuevo, más grande y mucho más preciso, capaz de celebrar en sí la cadena de sumas pares que le yerguen. oteo el cielo buscando mi asteroide B86. dejé allí un amor en flor, y a modo de ofrenda de los hombres, dibujado llevo conmigo un cordero, que nos recuerde la vida si nos abstraemos del tiempo. busco átomos concientes de sus valencias libres, de nuestra capacidad de engendrar moléculas nuevas y bondadosas, que pelen al mundo de tanta infelicidad gratuita y despierten anhelo de verdadero amor, de ese que nos hace libres. de @iair menachem, revolviendo un caldero vacío con la mirada fija en el sol de medianoche. #revisar_todos_los_cuentos #seré_amor #renunciar_al_dolor http://ift.tt/2ItPjky
Domesticar es cuestión de reciprocidad. Forzosamente, se trata de traducirte y traducir, de adaptarte y adaptar, de identificarte con el vínculo. Apoyar y estar listo a realizar en nosotros el sueño que no era posible sin la domesticación compartida. De suyo, el ser nuevo y dual producto de la domesticación, tomará de las fuerzas y la conciencia y el espacio que sirvieron al separado, que probablemente temerá por el daño que la unión habrá de infligir a su unicidad. Es inevitable. Y es algo bendito, si somos los suficientemente sabios para impedirle hacer daño. Pues si los dos, domesticadores domesticados, aman en su corazón el sueño posible y lo abrazan juntos, el temor del separado se volverá definición de límites de los dos juntos, y será luz. #אבראכאדברא #אהוה_אהבה #לנסח_את_כל_הסיפורים_מחדש #לוותר_על_הכאב #AbracaAdabra #seré_amor #revisar_todos_los_cuentos #renunciar_al_dolor http://ift.tt/2FB94sH
Domesticar es cuestión de reciprocidad. Forzosamente, se trata de traducirte y traducir, de adaptarte y adaptar, de identificarte con el vínculo. Apoyar y estar listo a realizar en nosotros el sueño que no era posible sin la domesticación compartida. De suyo, el ser nuevo y dual producto de la domesticación, tomará de las fuerzas y la conciencia y el espacio que sirvieron al separado, que probablemente temerá por el daño que la unión habrá de infligir a su unicidad. Es inevitable. Y es algo bendito, si somos los suficientemente sabios para impedirle hacer daño. Pues si los dos, domesticadores domesticados, aman en su corazón el sueño posible y lo abrazan juntos, el temor del separado se volverá definición de límites de los dos juntos, y será luz. #אבראכאדברא #אהוה_אהבה #לנסח_את_כל_הסיפורים_מחדש #לוותר_על_הכאב #AbracaAdabra #seré_amor #revisar_todos_los_cuentos #renunciar_al_dolor
via Instagram http://ift.tt/2FB94sH
lunes, 12 de marzo de 2018
Y capté algo más, bello y emocionante, que se me ocurrió hace unos minutos en la ducha: a lo largo del día, cuando me enfrento a todo tipo de cosas pequeñas y situaciones fugaces que me exigen definición o decisión o elección, o cosas que no se me antoja alojarlas ahora en mi tiempo mas no hallo cómo evitarlas.... lo que hago es verme desde tí. Te veo que me miras, y de acuerdo al calor y el foco y la apertura y el chisporroteo de tu mirada y tu sonrisa, de acuerdo al corazón que se dibuja de tus ojos, entiendo cómo me estás viendo ahora, y me río de mí mismo y me alivio y paso el obstáculo y continúo adelante. ¿No es bello? Puede ser una herramienta que lo endulce todo y también divierta, que haga fluir una comunicación profunda y sustancial, y así haga cada vez más profundo y extenso todo amor. #אהוה_אהבה #לנסח_את_כל_הסיפורים_מחדש #לוותר_על_הכאב #seré_amor #revisar_todos_los_cuentos #renunciar_al_dolor http://ift.tt/2FNpeys
Y capté algo más, bello y emocionante, que se me ocurrió hace unos minutos en la ducha: a lo largo del día, cuando me enfrento a todo tipo de cosas pequeñas y situaciones fugaces que me exigen definición o decisión o elección, o cosas que no se me antoja alojarlas ahora en mi tiempo mas no hallo cómo evitarlas.... lo que hago es verme desde tí. Te veo que me miras, y de acuerdo al calor y el foco y la apertura y el chisporroteo de tu mirada y tu sonrisa, de acuerdo al corazón que se dibuja de tus ojos, entiendo cómo me estás viendo ahora, y me río de mí mismo y me alivio y paso el obstáculo y continúo adelante. ¿No es bello? Puede ser una herramienta que lo endulce todo y también divierta, que haga fluir una comunicación profunda y sustancial, y así haga cada vez más profundo y extenso todo amor. #אהוה_אהבה #לנסח_את_כל_הסיפורים_מחדש #לוותר_על_הכאב #seré_amor #revisar_todos_los_cuentos #renunciar_al_dolor
via Instagram http://ift.tt/2FNpeys
jueves, 8 de marzo de 2018
הספקתי לרגע לראות את עצמי מוצף בדבש הקטלני של העצבות, כל מלבושיי סופגים ממנו לרוויה. בקשתי את הדרך חזרה אל השמחה. אמנם, איך תשכון ותחול בי שמחה אם בגדיי בגדו בי והטילו עלי תסכול ופחד? מהר הבנתי שלא אוכל לשאת עמי את המלבושים הנאים בהם השתבחתי, כל עוד הם טעונים עצבות. אז התפשטתי, הפשטתי את עצמי, שבתי לתודעה הגרעינית בה אני והנסיבות שלי בנוכח מהוים עולם הנועד להיתקן, להיעשות, בזמן שלי, בחיבורים של לבי לעומק ובמרחב. ככה, ערום בעולמי בלי כלום, ללא כל אחיזה, חפשתי את השמחה שלי בלב גלוי, ומצאתי אמונה גדולה, ותענוג מאינסופיות האפשר, ורצון המביע אהבה כחומר המחבר הכל לבניין שלם. חפשתי אותך בתוכי, והחלתי לחזות לנו מלבושים חדשים, נאים מן הקודמים. #לוותר_על_הכאב #לנסח_את_כל_הסיפורים_מחדש #אהוה_אהבה http://ift.tt/2DaXlLt
הספקתי לרגע לראות את עצמי מוצף בדבש הקטלני של העצבות, כל מלבושיי סופגים ממנו לרוויה. בקשתי את הדרך חזרה אל השמחה. אמנם, איך תשכון ותחול בי שמחה אם בגדיי בגדו בי והטילו עלי תסכול ופחד? מהר הבנתי שלא אוכל לשאת עמי את המלבושים הנאים בהם השתבחתי, כל עוד הם טעונים עצבות. אז התפשטתי, הפשטתי את עצמי, שבתי לתודעה הגרעינית בה אני והנסיבות שלי בנוכח מהוים עולם הנועד להיתקן, להיעשות, בזמן שלי, בחיבורים של לבי לעומק ובמרחב. ככה, ערום בעולמי בלי כלום, ללא כל אחיזה, חפשתי את השמחה שלי בלב גלוי, ומצאתי אמונה גדולה, ותענוג מאינסופיות האפשר, ורצון המביע אהבה כחומר המחבר הכל לבניין שלם. חפשתי אותך בתוכי, והחלתי לחזות לנו מלבושים חדשים, נאים מן הקודמים. #לוותר_על_הכאב #לנסח_את_כל_הסיפורים_מחדש #אהוה_אהבה
via Instagram http://ift.tt/2DaGPuZ
martes, 6 de marzo de 2018
היום, כל נקבי הארץ מוצפים באור מן השמים. היכן שהמים עולים ויורדים כל יום בכמיהה לחבק מרום, היום רק שמים עוטפים, מכסים, בועלים את הים. אני נשאב למחזה בעיניים עצומות. עורך במרקם של מרציפן עדין וחם, נמס בין אצבעותי. לכל שירי לבך אני קן אור. נוף של באך בגיטרה. כל מעיניי בך. #אהוה_אהבה #לוותר_על_הכאב #לנסח_את_כל_הסיפורים_מחדש http://ift.tt/2oRv7Ag
היום, כל נקבי הארץ מוצפים באור מן השמים. היכן שהמים עולים ויורדים כל יום בכמיהה לחבק מרום, היום רק שמים עוטפים, מכסים, בועלים את הים. אני נשאב למחזה בעיניים עצומות. עורך במרקם של מרציפן עדין וחם, נמס בין אצבעותי. לכל שירי לבך אני קן אור. נוף של באך בגיטרה. כל מעיניי בך. #אהוה_אהבה #לוותר_על_הכאב #לנסח_את_כל_הסיפורים_מחדש
via Instagram http://ift.tt/2oRv7Ag
היום, כל נקבי הארץ מוצפים באור מן השמים. היכן שהמים עולים ויורדים כל יום בכמיהה לחבק מרום, היום רק שמים עוטפים, מכסים, בועלים את הים. אני נשאב למחזה בעיניים עצומות. עורך במרקם של מרציפן עדין וחם, נמס בין אצבעותי. לכל שירי לבך אני קן אור. נוף של באך בגיטרה. כל מעיניי בך. #אהוה_אהבה #לוותר_על_הכאב #לנסח_את_כל_הסיפורים_מחדש http://ift.tt/2oTaGD8
היום, כל נקבי הארץ מוצפים באור מן השמים. היכן שהמים עולים ויורדים כל יום בכמיהה לחבק מרום, היום רק שמים עוטפים, מכסים, בועלים את הים. אני נשאב למחזה בעיניים עצומות. עורך במרקם של מרציפן עדין וחם, נמס בין אצבעותי. לכל שירי לבך אני קן אור. נוף של באך בגיטרה. כל מעיניי בך. #אהוה_אהבה #לוותר_על_הכאב #לנסח_את_כל_הסיפורים_מחדש
via Instagram http://ift.tt/2oTaGD8
היום, כל נקבי הארץ מוצפים באור מן השמים. היכן שהמים עולים ויורדים כל יום בכמיהה לחבק מרום, היום רק שמים עוטפים, מכסים, בועלים את הים. אני נשאב למחזה בעיניים עצומות. עורך במרקם של מרציפן עדין וחם, נמס בין אצבעותי. לכל שירי לבך אני קן אור. נוף של באך בגיטרה. כל מעייני בך. #אהוה_אהבה #לנסח_את_כל_הסיפורים_מחדש #לוותר_על_הכאב http://ift.tt/2H93hqK
היום, כל נקבי הארץ מוצפים באור מן השמים. היכן שהמים עולים ויורדים כל יום בכמיהה לחבק מרום, היום רק שמים עוטפים, מכסים, בועלים את הים. אני נשאב למחזה בעיניים עצומות. עורך במרקם של מרציפן עדין וחם, נמס בין אצבעותי. לכל שירי לבך אני קן אור. נוף של באך בגיטרה. כל מעייני בך. #אהוה_אהבה #לנסח_את_כל_הסיפורים_מחדש #לוותר_על_הכאב
via Instagram http://ift.tt/2H93hqK
viernes, 2 de marzo de 2018
Suscribirse a:
Entradas (Atom)