כמהים להתחבר לזולת כדי ליצור זרם של טוב

היו היה, או לחילופין עוד יהיה (רק היעלמותו לגמרי מהזמן לא אסבול)

זרם אחד כובש תודעות ולבבות אל החום ואל השמחה,

אל האימון ואל ההודיה. ככה בלי לשאול, בלי לשכנע, בלי לטעון או להציג.

זרם שובב העוקץ את הגיבנת והנשמה שמתחתיה מתעוררת

כזו יפה, כזו מאירה וזוהרת, וקל לזהותה מתוך אהבה בלתי נמנעת.

ישנן עקבותיו של הזרם הנסי. הן מעבר לצורות של כל אחד,

הרחק מעמדות והרגלים ותלבושות ונכסים. הן ביבשת פנימה,

היכן שהנשמה מקימת מושבה ומבקשת להיחלץ מכלוב בלתי רגיש.

בין רגבי העקבות החרותות אי שם, פירורי העבר והעתיד 

של הזרם האדיר מוכנים לנבוט להחיות, כמהים להתחבר לזולתם,

להתהוות זוגות ומשפחות אף שבטים של שלמות מתוקנת ופוריה, 

ולדבק חום ואהבה גדולה ושמחה לכל אשר ייגע. 

הנה סודו של זרם הישועה והשמחה לכולנו, מזומן לפרוח מבין צלקות הלב.

IaIr Menachem

אולי על זה חשב אותו אחד שהייתי כשכתב:

http://menachemedia.blogspot.co.il/2011/05/blog-post.html