להגיע עד גילי המופלג לאחר תפריט שלם של גילגולים, כדי לגלות שלשוא הערכתי את עצמי במראה על האומץ שהפגנתי תמיד בעקשנות לטעון שכמעט בכל דבר בחיים, לא ממש משנה מה הנעשה, אלא מי הוא העושה. היום, הבנתי סוף סוף שחייבים לבטל גם את משתנה ה"מי" מהמשוואה: לא משנה באמת מי את או מי אתה (זאת אומרת: לא משנה מאין באת ולאן נראה לך שהדרך שסוללת מובילה); גם לא כל כך משנה מה מעשיך (כי כל דבר המסוגל להגשמה יכול להיעשות הן לטוב הן למוטב): המשתנה המכריע הוא *** איך *** ייעשה בידיך מה שייעשה; באיזה תדר תנהג. משם יוגדר באמת מה עשית ומי זכית להיות. דרכיי דרכי נועם, והנתיבות החרותות בלבי, שלום.
No hay comentarios:
Publicar un comentario