from Facebook https://www.facebook.com/photo.php?fbid=763458540407124&set=a.245374038882246.60179.100002289542543&type=1

via IFTTT

from Facebook https://www.facebook.com/photo.php?fbid=763458500407128&set=a.245374038882246.60179.100002289542543&type=1

via IFTTT

from Facebook https://www.facebook.com/photo.php?fbid=763458467073798&set=a.245374038882246.60179.100002289542543&type=1

via IFTTT

from Facebook https://www.facebook.com/photo.php?fbid=763458387073806&set=a.245374038882246.60179.100002289542543&type=1

via IFTTT

from Facebook https://www.facebook.com/photo.php?fbid=763458180407160&set=a.245374038882246.60179.100002289542543&type=1

via IFTTT

from Facebook https://www.facebook.com/photo.php?fbid=763458247073820&set=a.245374038882246.60179.100002289542543&type=1

via IFTTT

from Facebook https://www.facebook.com/photo.php?fbid=763458310407147&set=a.245374038882246.60179.100002289542543&type=1

via IFTTT

from Facebook https://www.facebook.com/photo.php?fbid=763458160407162&set=a.245374038882246.60179.100002289542543&type=1

via IFTTT

from Facebook https://www.facebook.com/photo.php?fbid=763458137073831&set=a.245374038882246.60179.100002289542543&type=1

via IFTTT

from Facebook https://www.facebook.com/photo.php?fbid=763458117073833&set=a.245374038882246.60179.100002289542543&type=1

via IFTTT

from Facebook https://www.facebook.com/photo.php?fbid=763457907073854&set=a.245374038882246.60179.100002289542543&type=1

via IFTTT

from Facebook https://www.facebook.com/photo.php?fbid=763457983740513&set=a.245374038882246.60179.100002289542543&type=1

via IFTTT

from Facebook https://www.facebook.com/photo.php?fbid=763457940407184&set=a.245374038882246.60179.100002289542543&type=1

via IFTTT

from Facebook https://www.facebook.com/photo.php?fbid=763458053740506&set=a.245374038882246.60179.100002289542543&type=1

via IFTTT

from Facebook https://www.facebook.com/photo.php?fbid=763457873740524&set=a.245374038882246.60179.100002289542543&type=1

via IFTTT

from Facebook https://www.facebook.com/photo.php?fbid=763457833740528&set=a.245374038882246.60179.100002289542543&type=1

via IFTTT

from Facebook https://www.facebook.com/photo.php?fbid=763457783740533&set=a.245374038882246.60179.100002289542543&type=1

via IFTTT

from Facebook https://www.facebook.com/photo.php?fbid=763457760407202&set=a.245374038882246.60179.100002289542543&type=1

via IFTTT

from Facebook https://www.facebook.com/photo.php?fbid=763457730407205&set=a.245374038882246.60179.100002289542543&type=1

via IFTTT

iairmenachem@fb ---> menachemedia

גבעת הנרקיסים. קסם מלא חיות על חורבות בנין רומאי עצום אשר קרס אל תוך השכיחה, ויקומו בין סלעיו הנרקיס והאספרגוס והחרדל והפטל, כהליכך בתוך חלום הנטוע עמוק עמוק בלב הנושף שמחה ללא ספק ללא ערעור, התגלמות של אהבה שלווה אשר מתוכך מפריחה את הנס לשוב אליך במודע. loma de los narcisos. milagro lleno de vida sobre las ruinas de un portento romano arrumbado en el olvido, de entre cuyas piedras brotaran el narciso y la mostaza y la frambuesa y el esparrago silvestre; como si caminaras dentro de un suenio plantado hondo en el corazon que espira felicidad a salvo de duda y de temor, realizacion de un amor sereno que, desde dentro de ti, hace florecer el milagro para que retorne hasta ti, conciente ya.

by IaIr Menachem



December 30, 2014 at 10:11AM

from Facebook

via IFTTTfrom Facebook

via IFTTT

from Facebook https://www.facebook.com/photo.php?fbid=763457710407207&set=a.245374038882246.60179.100002289542543&type=1

via IFTTT

from Facebook https://www.facebook.com/photo.php?fbid=763446493741662&set=a.245374038882246.60179.100002289542543&type=1

via IFTTT

from Facebook https://www.facebook.com/photo.php?fbid=763446457074999&set=a.245374038882246.60179.100002289542543&type=1

via IFTTT

from Facebook https://www.facebook.com/photo.php?fbid=763446413741670&set=a.245374038882246.60179.100002289542543&type=1

via IFTTT

from Facebook https://www.facebook.com/photo.php?fbid=763446360408342&set=a.245374038882246.60179.100002289542543&type=1

via IFTTT

from Facebook https://www.facebook.com/photo.php?fbid=763446323741679&set=a.245374038882246.60179.100002289542543&type=1

via IFTTT

iairmenachem@fb ---> menachemedia

בעבר הירדן המזרחי. רמת הגולן מאחורי הגב. יופי המעורר את הלב בלהבת שייכות, זכרון ימות עולם, הבטחת ופקודת הבורא ית' לרגל צעדיי, ורוח חיים עזה סביב פנימה. ribera oriental del Iarden-Jordan. el Golan a mis espaldas. belleza que despierta al corazon en llamaradas de pertenencia, de integridad abierta en abanico entre la roca de la mente y la mente de la piedra; evocacion de los dias fundacionales de la conciencia en la tierra; la promesa y orden del Creador salta al encuentro de mis pasos. y un poderoso espiritu de vida, en derredor, hacia dentro.

by IaIr Menachem



December 30, 2014 at 09:39AM

from Facebook

via IFTTTfrom Facebook

via IFTTT

from Facebook https://www.facebook.com/photo.php?fbid=763446283741683&set=a.245374038882246.60179.100002289542543&type=1

via IFTTT

זה מה שלי נראה שזה? es lo que me parece que es? Daniel Plotkin #דודאיםבשדה

from Facebook http://ift.tt/1zhKIVT

via IFTTT

7 abrevaron de la 1 que habia. al cabo, en la octava noche, se enmienda la Maljut-Reinado: la produccion de aceite para el oficio sagrado se ha renovado; el objeto del milagro era que puedas volver a sostener la consagracion, el shalom mas abarcativo, por vias naturales. ¡buena octava candela culmine, y buen mes de tevet para todos!

from Facebook http://ift.tt/1xJff3q

via IFTTT

from Facebook http://ift.tt/1CiJnnZ

via IFTTT

אין כמו בכינרת, במיוחד בחורף, לאחר סדנת שוקולד בדגניה :-)

from Facebook http://ift.tt/1AK31Fs

via IFTTT

from Facebook http://ift.tt/1wOMm3X

via IFTTT

from Facebook http://ift.tt/1z6KSPF

via IFTTT

from Facebook http://ift.tt/1z6KTmI

via IFTTT

iairmenachem@fb ---> menachemedia

el fuego de rigor y justicia adquiere formas y colores bellos para expresarse en la dulce sintonia de la piedad

by IaIr Menachem



December 20, 2014 at 08:15AM

from Facebook

via IFTTTfrom Facebook

via IFTTT

shabat shalom umeboraj!

from Facebook http://ift.tt/1sG2BeC

via IFTTT

תפארת חנוכה!

from Facebook http://ift.tt/1Av1xPg

via IFTTT

from Facebook http://ift.tt/1AhQHMw

via IFTTT

from Facebook http://ift.tt/1zmGzUg

via IFTTT

iairmenachem@fb ---> menachemedia

חג חנוכה חונך שמחה ושלום לכל אשר לב טוב בקרבו! jag janucah de luces gratas, inaugurador de felicidad y shalom para todo quien alberga un corazon bueno palpitando con amor

by IaIr Menachem



December 16, 2014 at 06:04AM

from Facebook

via IFTTTfrom Facebook

via IFTTT

from Facebook http://ift.tt/1wF3DeK

via IFTTT

iairmenachem@fb ---> menachemedia

es bello el centro de ierushalaim cuando calmo. casi, casi Janucah יפה אף מרכז ירושלים המודרנית כשנינוח, והחיים של כולם כאילו זורמים. כמעט כמעט חנוכה. וינוסו, הצורר ואוהבו, מעלינו.

by IaIr Menachem



December 16, 2014 at 03:47AM

from Facebook

via IFTTTfrom Facebook

via IFTTT

from Facebook http://ift.tt/1wF3AQd

via IFTTT

from Facebook http://ift.tt/131Ja9F

via IFTTT

iairmenachem@fb ---> menachemedia

מטיילים בארץ ישראל. recorremos la tierra de israel. בוקר טוב, עולם!

by IaIr Menachem



December 16, 2014 at 12:21AM

from Facebook

via IFTTTfrom Facebook

via IFTTT

from Facebook http://ift.tt/131J7KU

via IFTTT

from Facebook http://ift.tt/1xof5hR

via IFTTT

אפילו מתוך מבוך כתלי העיר, רק בנו תלוי להביט פנימה ולגלות את פיסת השמים המופתית הנועדה לנו היום

from Facebook http://ift.tt/1uMXwlo

via IFTTT

iairmenachem@fb ---> menachemedia

ejecucion del pacto: pase lo que pasa, seas quien seas, nunca se apagara la belleza; y aun para endulzar el rigor podras tomarte de ella. הברית בהגשמתו: יהיה אשר יהיה, תהיה אשר תהיה, היופי לא יכבה לעולם; ואפילו כדי להמתיק את הדינים הקשים תוכל בו להיאחז.

by IaIr Menachem



December 09, 2014 at 01:32AM

from Facebook

via IFTTTfrom Facebook

via IFTTT

iairmenachem@fb ---> menachemedia

חומר וצורה, גוף לו נשמה. מוחין פעילים להביא את היופי אל פסגת ההשפעה שבכוחו. materia y forma, cuerpo que abriga un alma. mente ocupada en traer a la belleza a la maxima influencia de que es capaz (por via de convertirme en capaz de recibirla y no morir)

by IaIr Menachem



December 09, 2014 at 11:30AM

from Facebook

via IFTTTfrom Facebook

via IFTTT

¿cómo es que, pese a todo, lo obvio sigue eludiendo nuestra atención, con desfachatez y alevosía?

¿cómo es que, pese a todo, lo obvio sigue eludiendo nuestra atención, con desfachatez y alevosía?

by IaIr Menachem



December 09, 2014 at 12:51AM

from Facebook

via IFTTTfrom Facebook

via IFTTT

אומנות משל ונמשל: לגלות עולם חדש

ממרומי הגליל, בין לובן השמים והירק הזוהר מפני האדמה, יאיר מנחם מזמין אותך להתבוננות פוריה. למענך, שזה אומר למען כולנו.

Cartografía de mi alma que canta

listen to ‘cartografia del alma que canta’ on Audioboo

Hay lugares que no aparecen sino en mi mapa.
Lugares que hacen al fantasma de un sueño que va siendo.
Encrucijadas. Cual el fardo de heno fresco y fragante
que me sirvió de cama ebria antenoche,
bajo el túnel preñado de estrellas que desafió a duelo galante
a los anhelos temerarios del techo.
Cual esas rutas que valsan y marchan y blusan, siempre otras,
o balan y aún rockean sobre el volante fácil de mi hogar,
devorando kilómetros lentos, siempre en el mismo lugar
en que estoy siempre, al que no acabo de llegar.
Hay lugares a los que no puedo invitarte si no me visto de tí:
cualquiera de mis bosques, claptonizado de luz crepuscular,
o el aroma frío del río, mareado de sol, al mediodía.
Ese temblor de mi guitarra blanca cuando toca mis caricias,
y es del blanco de las aves que dibujan en sus mapas
desde otro lado ese campo, donde la brisa lo canta,
donde el cielo es un libro de alas que invita
a comprender y enamorar el suelo. ¿Ves,
allí sobre las nubes, allende tí, donde se llueve el pavor?
Donde el sueño conciente prodiga amor a la muerte
para oirla, entre gemidos, jurar amor a la vida.
Ruedo entre la muchedumbre lugares ignotos,
cartografiando el alma de mi mundo sin pesar:
aromas fieles, un zorro perplejo, la nutria
que no posará para la foto. Un árbol rencoroso.
El lecho de agua verde que corre hacia el sur,
y el sur, que no sabe del agua. Entre los valles,
se erigen mis montes atrevidos, vacilantes.
Un mapa de todo lazos; un mundo de adjetivos
adictos a la sustancia de mi danza,
al fragor de mi apetito, a la pasión de vivir
y cruzar de viaje tu camino siendo tú:
el sueño de que saliste, debiendo el que voy siendo.
La soledad que se inmola para donarse al encuentro.
El alimento perfecto que entra por mis ojos,
que se digiere en las palabras que no digo,
que nutre al cuerpo de mi canto cómplice de tu sorpresa.
No ha de qué redimirme que no de mí.
Llevo en el alma un rastro de aromas, de poesía;
del corazón partido nació un rosal. Si acaso ves la postal,
me reconocerás en el iris arqueado de mi suelo,
señalando entre risas los riscos de pura miel,
las olas hirvientes y amigables. Mira lo que no ves:
aquí en tí, amor oportuno y fiel, a flor de pies.

iaIr menachem, Elul 5774

לא טוב היות האדם לבדו, ואת עלית על כולנה

השם "אדם" חל על שלמות האיש ואשתו יחדיו, לכן, אפשר ללמוד את הפסוק האומר "לא טוב היות האדם לבדו" (בראשית ג,י) כמכוון לשני צדי החיבור החיוני.

ניתן ללמוד מכאן שלהזכיר כפליים את אשר "לא טוב היות האדם לבדו" (הן לראות את המלים פעמיים בהתבוננות מול עינים עצומות, הן לאמרו פעמים, הן לכתבו בכתב יד פעם ועוד פעם), השוה בגימטריה 561, סגולה להפיק מצב המזמין לשורר "ואת עלית על כלנה" (כדברי משלי, רבות בנות עשו חיל ואת -היחידה שלי- עלית על כולנה), בערך 1122 (פעמיים 561). וכוון לזיווג מן השמים לאשת חיל אם לא מצאת, ואם זכית כוון לפארה; שיעלה טוב.

Guevurah de Maljut en Pi

En este mundo, el perímetro de una circunferencia queda atrapado en el valor abismal de π, multiplicando al radio del área que delimita. No puede salirse de esos límites, y calculado u construido secuencialmente, nunca se lo podrá terminar. En este mundo, el proceso consiste en sumar: 3 veces la longitud del radio, más una décima parte del mismo, más cuarentayuna milésimas, más quinientas noventa y dos millonésimas, más 653 milmillonésimas partes de este radio..., y así sucesivamente: sigues agregando para siempre, y nunca llegas a completar la obra. En este mundo. En otro, acaso, que se mueve en una dimensión más que las que conocemos, la circunferencia y su radio se moverán en tres dimensiones en vez de en dos, y entonces, por ejemplo, podremos "estirar" el radio al tiempo que lo curvamos en el espacio, hasta llegar a una situación en que el perímetro de la circunferencia sea igual -o aún menor- a su radio. O curvaremos la circunferencia de modo tal que quede casi por completo doblada en dos, y entonces dos puntos opuestos de la misma tendrían por puente -ésto es: por diámetro- una distancia infinitesimal. 
En nuestro mundo, Pi comienza por las cifras 314, el valor numérico del nombre Shad-ai, que representa a la faz Divina que pone límite a todo en la creación; a nuestros efectos, Guevurah por excelencia, y más específicamente, Guevurah (rigor, disciplina, ley inquebrantable) de Maljut, la realidad en acción, la performance, el desafío inserto en el tiempo. 
Un pensamiento propicio para mañana por la noche, que me cayó encima hace un rato, surcando las rutas fascinantes y oscuras del Galíl.

עוד מעט פסח (פרק 3): כולם מלמדים אותנו דברים טובים

https://www.youtube.com/watch?v=vhPL3wmKIPE

עם יאיר מנחם, באהבה מתוך היער, אל כל ילדי ישראל



(c) iaIr menachem  יאיר מנחם

AbracaAdabra.Network



http://facebook.com/iairmenachem

http://audioboo.fm/iairmenachem

http://twitter.com/iairmenachem

http://blogger.com/menachemedia

http://facebook.com/parnasah

http://youtube.com/iairmenachem

http://facebook.com/menachemiair

http://plus.google.com/iairmenachem

Whatsapp: +972-523-066459 SMS: +972-526-049665

עוד מעט פסח (פרק 2): נחשון האמיץ יודע להפעיל נס

עם יאיר מנחם, באהבה מתוך היער, אל כל ילדי ישראל

http://facebook.com/iairmenachem

http://audioboo.fm/iairmenachem

http://twitter.com/iairmenachem

http://blogger.com/menachemedia

http://facebook.com/parnasah

http://youtube.com/iairmenachem

http://facebook.com/menachemiair

http://plus.google.com/iairmenachem

Whatsapp: +972-523-066459 SMS: +972-526-049665

עוד מעט פסח (פרק 1): קומו ילדים, לעשות נסים מתוך היער!

עם יאיר מנחם, באהבה רבה, להתעורר ביחד לשמחה חדשה



http://facebook.com/iairmenachem

http://facebook.com/menachemiair

http://plus.google.com/iairmenachem

Whatsapp: +972-523-066459  SMS: +972-526-049665

You probably can touch any of my parts. But there is a need of "me" in your mind to make you able of touching me.

El conjunto (f,r,i,o) no necesariamente "me va a dar" frío. Puede darme "rifo", "ofir", un "orif" que me obligue a caminar hasta un "icio". Puede darme apenas un número 4, desde el que seguir resultando cosas indefinidamente. 
Cuando parto de un conjunto detallado (ésto es, especificando a las partes que lo integran), el pensamiento puede llevarme literalmente en cualquier sentido. Como enseñan los magos: "cuanto más de cerca miras, menos ves". Al ver las partes, me alejo de la noción del todo. Al ver el detalle, me pierdo el dibujo en perspectiva. Dicen otros: "Por ver el árbol, no ven el bosque".

En cambio, si tengo frío, o si tengo la palabra "frío", si tengo la sensación palmaria o su definición, puedo derivar del conjunto unitivo (de lo que parece algo "á-tomo", no fragmentable) sus partes, en cualquier sistema semántico. Desde la palabra "frío" puedo deducir el conjunto (f,r,í,o) y entonces sus permutaciones; puedo el número 4 y todas sus razones subsiguientes; puedo temperaturas y paisajes y sensaciones y estados de ánimo y hábitos de consumo y lenguaje hasta el infinito. En (f,r,í,o) están los componentes de algo sin dirección ni manual de instrucciones; en el frío a secas, están vehículo y camino hasta todas sus derivaciones posibles.

Como que 1+1 es mucho más que dos. Como que la táctica no basta para prever nada más allá, en tanto la estrategia es matriz de todas las tácticas que la persiguen. Como que hay que ser del cielo para querer retornar al cielo. Como que puedes ver el bosque y atender desde él al árbol, y a su tronco, y a las cortezas que lo visten, y a sus rugosidades, etc.; pero desde el árbol, jamás verás el bosque.
Como que antes de empezar a cambiar algo paso a paso, detalle a detalle, parte a parte, debemos imaginar cabalmente a dónde queremos llegar, para que cada paso y parte y detalle porten sentido de modo coherente y consistente.

Hace frío. Y pasan un montón de cosas que se reúnen en la sensación de frío. Que vistas desde alguna de ellas de a una o en racimo, parecen producir la sensación de frío. Que vistas desde el frío, le son apenas circunstantes, como definen al esplendor de la luna la oscuridad que le rodea y las manchas que le pueblan. 

You probably can touch any of my parts. But there is a need of "me" in your mind to make you able of touching me.

חידה פרטית לישועה כללית

התיצב על הבמה כאילו הרחבה כולה מידבר, והאלפים המפגינים בדרישת קצת אהבה אינם כלא היו, וניצל את הרגע לתפארת. ניגב את הזיעה מעל המצח, הביט אל האופק הרחוק אל האחת שתתדמיין נגישה להצהרתו, ועוד מראש בחר בה לנצח. וכך הרעים בקול מתוק אל מעבר לכל הגיון ברצותו להישמע באוזני לבה:

הייתי בשמחה ובספונטניות רץ עדיך ומרים אותך על זרועותיי בין צחוקים ונשיכות עדינות לך בסנתר ובצואר, רק כדי להגיד לך שלא איכפת מכלום מלבד הנועם הזורם בגלים ענקיים המציפים את המצוי. ואז, תוך כדי נשיפה על גחלי עיניך להרים מתוכם להבת דבש, הייתי אומר: בואי נשקיע את כל הקסם, בואי ניתן להווה לשנות למפרע את כל מה שחווינו כבר. בואי נעשה כאילו נצח כבר לנו יחד, ואז נזכה הלאה לנצח, סימטרי לתהום עליו נקפוץ. 

ואז... נעלם מזכרוני איך זה ימשיך. וזה שיר של ישועה. התגשי עדי לבי לגלות לי?

זיווג המעשה במחשבה תחילה

עולם המעשה מקנה צורה למחשבה; מעולם המחשבה נגלם המעשה. דרך דפנות הטוב מתגנב חוצה הרע; הפרת החוק מציבה מול עיני הנפש את אופקי הטוב, שהוא היפה, שהוא הוא האמת. השמש תזרח רק אם תהיה היכן שקרניה צפוים להתהוות; העולם יתעלם למפרע אם לא תתעלה עד למי שצפוי אתה להתהוות. וכמנהגה התודעה נוהגת, ורק נותר לפרוץ את התיקרה.

הרי "סוף מעשה במחשבה תחילה", בתנאי שהמעשה מופיע ראשון והמחשבה בעקבותיו . חומר ל.... מחשבה? או בדרך יותר קצרה, חומר למעשה דוקא

העד בהודאה והודיה בפני אדון הכל

העדה, מלשון יעד: תהליך יזום להביא כל דבר ליעדו, ובו:

ההדה, מלשון הד: שיכפול והעתקת הקול אל קירות כל אוזן, ואז

האדה, מלשון אד: העלאת כל הקול המצטבר עד השמים, להמיר את כל הנפעל בגשמי ברכה לתודעה

כל התורה כולה, בתוך כל אות שבלשוננו :-)

וכן, מלשון העדה העדות, היא הכנעה;

מלשון ההדה הודאה והודיה, שלב הבירור וההבדלה;

ומלשון האדה ההכרה באדנות אדון הכל, שם נמתקת כל הדרך

סיפור גביע הצלילים שהתקדש להציל פרח

על בסיס משל של הסופר האורוגואיי חוסה אנריקה רודו

עם יאיר מנחם חברכם הנאמן :-)

ראש חודש אדר ב' ה'תשע"ד, בגליל

אפילו לא מי: רק איך

להגיע עד גילי המופלג לאחר תפריט שלם של גילגולים, כדי לגלות שלשוא הערכתי את עצמי במראה על האומץ שהפגנתי תמיד בעקשנות לטעון שכמעט בכל דבר בחיים, לא ממש משנה מה הנעשה, אלא מי הוא העושה. היום, הבנתי סוף סוף שחייבים לבטל גם את משתנה ה"מי" מהמשוואה: לא משנה באמת מי את או מי אתה (זאת אומרת: לא משנה מאין באת ולאן נראה לך שהדרך שסוללת מובילה); גם לא כל כך משנה מה מעשיך (כי כל דבר המסוגל להגשמה יכול להיעשות הן לטוב הן למוטב): המשתנה המכריע הוא *** איך *** ייעשה בידיך מה שייעשה; באיזה תדר תנהג. משם יוגדר באמת מה עשית ומי זכית להיות. דרכיי דרכי נועם, והנתיבות החרותות בלבי, שלום.

השתיקו את קוהלת כדי לטשטש שיר השירים

אבל הבלים, הכל עוול

בין השמים לגופי entre los cielos y mi cuerpo

הראש בשמים והגוף על פני הארץ. הגוף, אדמה פוריה לנטוע בו שמים. הראש, להזרים תודעה של טוב אל כל איברי הארץ. ובאמצע הלב המכריע, הדעת המחברת את חן השמים עם נועם-פסיעותי על פני הארץ. סודו האהבה המתרגמת בין השניים, ומקנה להם את הצורה המקרבם למתיקות האיחוד.

La cabeza en los cielos, y el cuerpo sobre la faz de la tierra. El cuerpo, tierra fértil para plantar en él firmamento. Y la mente, para que mane de ella conciencia de bien hacia los órganos de la tierra. En medio, determinante, el corazón: la conciencia emocional que conecta a la belleza de los cielos con mi andar amable por la tierra.  Su secreto es el amor,  que hace de traductor entre los dos, y les impone formas hábiles de alcanzar la dulzura de la unión.

כמהים להתחבר לזולת כדי ליצור זרם של טוב

היו היה, או לחילופין עוד יהיה (רק היעלמותו לגמרי מהזמן לא אסבול)

זרם אחד כובש תודעות ולבבות אל החום ואל השמחה,

אל האימון ואל ההודיה. ככה בלי לשאול, בלי לשכנע, בלי לטעון או להציג.

זרם שובב העוקץ את הגיבנת והנשמה שמתחתיה מתעוררת

כזו יפה, כזו מאירה וזוהרת, וקל לזהותה מתוך אהבה בלתי נמנעת.

ישנן עקבותיו של הזרם הנסי. הן מעבר לצורות של כל אחד,

הרחק מעמדות והרגלים ותלבושות ונכסים. הן ביבשת פנימה,

היכן שהנשמה מקימת מושבה ומבקשת להיחלץ מכלוב בלתי רגיש.

בין רגבי העקבות החרותות אי שם, פירורי העבר והעתיד 

של הזרם האדיר מוכנים לנבוט להחיות, כמהים להתחבר לזולתם,

להתהוות זוגות ומשפחות אף שבטים של שלמות מתוקנת ופוריה, 

ולדבק חום ואהבה גדולה ושמחה לכל אשר ייגע. 

הנה סודו של זרם הישועה והשמחה לכולנו, מזומן לפרוח מבין צלקות הלב.

IaIr Menachem

אולי על זה חשב אותו אחד שהייתי כשכתב:

http://menachemedia.blogspot.co.il/2011/05/blog-post.html

Invierno primaveral: Suplicamos serenidad para buscar, y enterramos lo hallado entretanto.

Unas pocas flores solitarias, pioneras, en el bosque de invierno primavero. Una película primaveral en pleno invierno.

De hecho, el invierno de Israel es siempre como una película superpuesta a lo que hay: en su mejor versión, sufriremos frío de vientos, lluvia feroz, felices por la cosecha bendita que la inclemencia de hoy nos promete.

Un invierno primaveral como éste, sin lluvias, duele a quien cree en el orden cósmico y a quien paga caro por el agua, que se vuelve tan escasa. 

¡Ay de ese dolor!, que por él no veremos la invasión primaveral, ni sentiremos la caricia inesperada: el asalto a los órdenes de tiempo y clima por las fuerzas de la paz, de la belleza y el amor.

Acaso, es lo que nos ocurre todo el tiempo, como en este mes de Shvát en Israel: vivimos en una fantasía. En general, soportamos las tormentas del presente por fuerza de la placidez..... que habrá mañana. Mas el invierno primavero no provee sufrimiento que atribuir a un premio.

En general, aprendemos a pasar todas las pruebas para construir por fin un sueño alto. Mas el invierno primavero no da lluvias, no da vientos, y las flores saltan y salpican por doquier.

Y aún -¡seamos libres!- sentimos necesidad de sufrir, de pagar, de merecer y pasar pruebas -si no por el medio, entonces por el fin que damos innecesariamente por perdido-: nos lamentamos por la sequía e ignoramos las flores, evocamos la olla de carne, y olvidamos la libertad. Añoramos la serenidad para buscar, en tanto enterramos lo hallado.

Y sólo se trata de perseguir el horizonte como siempre, mas por un camino alterno. Atrevernos a conocer un nuevo invierno en deleite amable y en belleza, sustituyendo al esfuerzo y la pena que habituamos -caminantes agobiados por nuestro clima invernal-.

Parece que sólo nos toca aprender de nuevo: enamorarnos del bien, de la abundancia, de la gracia y la belleza inesperada, que aprendimos a traducir por obstantes a una solución racional para los problemas que imaginamos, desde causas y consecuencias que conectamos por error.

Y hay que amar a estas flores repentinas, y entenderlas pioneras que inauguran un camino en éste tu momento, en este ahora. Un camino diverso en la vida, en que la felicidad se impone a la tristeza y la aritmética se encuentra con la fe, en que las buenas nuevas que imploramos se realizan: movidas por la fe que sabe prever deleite del que nacerán deseo y voluntad, que con ayuda de lo Alto todo pueden.

¿No hablamos siempre de eso? Que lo que da origen a la pena se invista de esperanza buena y fe; que nos sometamos, sí, con gratitud, a la felicidad y no al dolor; que la luz de lo oscuro distingamos; y que pongamos por condición dulzura al establecimiento de fines, de objetivos, de prioridades y actitud en cada etapa.

Todo es redondo, y el final reúne los colores del origen. Este, y no otro, es el secreto. Disfrutar de todo de cuanto hoy nos lamentamos. Con aprecio y gratitud aproximar a nosotros cuanto hay, para que sus causas se conviertan y engendren el fruto precioso del más puro e íntimo deseo.

Convertir en montaña el agujero.

Entonces nacerá la anémona roja, indiferente al invierno. Vendrá a primaverar nuestra conciencia, justo en invierno.

Invierno primaveral en mi bosque. Invierno imaginario, especial en su misión de desnudar a nuestros ojos el carácter imaginario de todos los inviernos.

Chispea una flor, en el bosque en este invierno, donde el corazón despierta en borbotones.

Al fin y al cabo, la flor es belleza, promesa. La flor es bien.

Y al fotografiarla, la eternizo en hoy, y la subo hasta los cielos para exhibir mi tesoro: la flor que se yergue valiente a desafiar al invierno, a combinarlo en sus colores, a hacerlo primavera en mi parcela.

@iaIr Menachem

חורף אביבי: מיחלים לרוגע לחפש ולכך טומנים את הנמצא

פרחים אדומים בודדים

בין חלוצות היער בחורף אביבי.

חיים בסרט של חורף אביבי.

הרי חורף ישראלי לעצמו הוא סרט:

במיטבו, סובלים קור רוחות ומטר עז

מתוך חזון שמח המברך על גשמי ברכה.

ובחורף אביבי כזה, הצער הנועז

בתודעת המאמין בסדרי בראשית

והמשלם סכומי עתק על מים

-על כך שמתעצלים הגשמים עלינו-

ימנע מאתנו להתענג על התפרצות אביב,

על החדרת מערכות הזמן על ידי פיקוד הנועם.

אולי, זה מה שקורה לנו כל הזמן, כמו בחודש שבט שלנו:

חיים בסרט. בדרך כלל, סובלים מסערות ההווה

מכח תודעה של שלום ושלוה הנבטחים לעתיד.

אך בחורף אביבי, אין את הסבל אליו לשיך שכר.

בדרך כלל, לומדים לעבור נסיונות כדי לבנות חלום-על.

אך בחורף אביבי, אין רוחות ואין גשמים, וצצות להם פרחים.

ועדיין, השם ישמרנו מכל רע, חשים בצורך לסבול

-אם לא על אמצעי אז על תכלית שאינה מן הנמנע בינתים-:

מצטערים על כך שאין גשמים, ולא רואים את הפרחים;

נזכרים בסיר הבשר שבמצרים ושוכחים את אופק החרות.

מיחלים לרוגע לחפש ולכך טומנים את הנמצא.

ואין כי אם להימשך לתכלית בדרך אחרת, הנודעת בתענוג ויופי

במקום הצער לכולנו עוברי דרכים, הצוללים כעת במזגי חורף.

נראה שרק צריכים ללמוד לאהוב ולקבל את הטוב!,

את השפע, את החן, את הנועם הבלתי צפויים,

הנראים כמעכבים פיתרון הגיוני לבעיות המדומות

על בסיס שיוך קטנתני של סיבה ומסובב בתוכנו.

ואין כי אם לאהוב את הפרחים

ולהעריך אותם כפורצות דרך ברגע שלך הרגע:

דרך הפוכה בה השמחה תתפוס מקום הצער

והחשבון יאחז באמונה,

בה נשורר חדשות טובות מיוחלות שתתגשמנה,

מונעות מתוך האמונה, המדמינת תענוג

המעורר את הרצון, בעזרת השם הכל יכול.

וכי לא על זה דברנו? שרק מוצא הצער יתחלף באמונה,

שניכנע בהודיה לתענוג במקום לצער;

שנדע להבדיל בין אור לחושך; 

ושנתנא מתיקות להזדהות התכלית בכל שלב. 

והכל עגול, וראשית מורה על אחרית: כאן כל הסוד.

רק אם נלמד להינות במקום להתענות,

אם בהודיה והודאה נעמוד לנוכח כל מצוי,

אז תתדמה סיבתו לסיבת ההכי נשגב שברצוי,

אף תיוצר לנו כלנית אדומה, אדישה אך לחורף,

הבאה לעורר אביב תודעתנו, דוקא כשחורף.

חורף אביבי אצלי, ביער. חורף מדומה,

מיוחד בשליחותו להורות על כך שבעצם, כל חורף מדומה.

ונוצץ בו פרח, ביער שבחורף, כשמתעורר הלב, ונהיה חריף.

סוף כל סוף, פרח הוא יפה, הוא הבטחה, הוא טוב.

פרח לי יש, ביער שלך, בתוך החורף. 

ובהצלמי את הפרח הריני מנציחו, וניגש לשמים

להציג את האוצר שמצאתי, את הפרח העז אל מול החורף,

להתמזג בכוחות צבעיו. להאביבו בחלקי.

לב נושם נמנומי יער el corazón anima la vigilia del sueño

el camino sin sendero,
mi bosque que duerme en flor.
en cada hierba un amor
de vario color sincero:
el corazón, halla calma.
rompe a llorar el alma.

ישנה דרך עדורת נתיב לאורכה. 

היער שלי פורח מתוך שינה שלוה.

במקור כל דשא אהבה נמתחת,

מתגוונת בנדיבות עליזה.

הלב פוגש כאן נחת.

סערת דמעה בנשמה.

:רצוא ושוב מהתענוג אל האמונה: שלך שזה שלי וכל אשר לי חפץ להיות לך

מאת יאיר מנחם, טז שבט ה'תשע"ד

פתחתי במלחמה נגד החושך

מתודעה עדורת אור, מלבד

נקודה אחת קטנה שם בשמים,

היכן שהחזון של אמונה פוגע ברצון לתענוג,

ויחיהו אם לא ייפגע ממנו

ויזדרז האחד אל השני להמיתו.

או אם מהמפגש יוולד ערבוב שובב

ממנו יצא החזון מלובש בתענוג

מניע את כמיהת הרצון לאמונה.

בקרב בו התקרבתי התנהלתי בדיפדוף דפים ואתרים,

הקשבתי להרצאות עוקפות את מימשל הממשל

על תורת הנפש המקובלת, ואחרות בהנבטה ביתית,

נודעתי לעוד חילול השם מאת גורו עם תלבושת אחידה,

ואף שמעתי חדשות על רקע אוסף של מוסיקה סלטית.

נסיתי עוד כמה בריחות יזומות, גולמיות:

שלא מתוך שנראה כאילו כבה האור,

יתגבר וישתלט החושך על פני כל הארץ.

ולסוף המסע המיגע מצאתי שוב את עצמי, מתגעגע,

ומבקש פטור מללחום נגד החושך

בתמורה לדבקותי בכל גווני האור.

הנקודה שם בשמים, אור השכינה, הלבנה:

העירי לעברי כי נבוך מאהבה נעורתי.

לפגוש אותך כאן בשם-עפר או בכאן-מים, 

להביאך אל מיטבי החפץ בשורשיך,

בעוד כל הגנותי נמסות בזיו אעוריך?

או רק לחזות על פני אליל נופק מהדעה

שאת באה, ונגאלים מהגאולה המדומה לחוד?

או שמא לזכות בך איאלץ אך במזל טוב ובמצוות,

ואז אמצא את עצמי כובש את חומותיך

בסיבובים ובתקיעות שופר, וללא חיל.

הנה דרך של האור: רצוא ושוב בין תענוג לאמונה;

כאן למטה, תיקון התענוג בכוחות האמונה

לאחור ולהקדים ולפנים, מעלה ומטה,

הן בחסד והן בדין. מהתענוג אל האמונה.

בין תודעה עצמית לבין תודעה כללית.

מהאני שלך, מהאני שלי, אל אני חדש

שלך שזה שלי וכל אשר לי חפץ להיות לך.

זהו מכתב אהבה, אצהיר,

שמא לא הוברר אופיו לעיל.

מכתב תשוקה, אחיזה, הידבקות.

מכתב תיקוה וביטחון דובר רוחות של עשיה,

בסוד כנגדו בעוד עזר, בסוד יעזוב איש,

בסוד הפעלה, הנעה, התייוותה על פני עולם של אהבה.