רצית להודות על הירח המלא ומצאת את עצמך מול גלי הים הנמשכים בחצות ליל אל הלבנה. בקשת להודות על הגלים והחלו להתפוצץ מול עיניך בשאגה מלאה קצף לבן. נשכבת בין הסלעים, בקשת לא לבקש כלל כי אם לזרום בהודיה. אז הופיע שם דייג לפטפט על אהבות, ואחריו שוטר המעוניין לדעת למה אינך בביתך מול טלפון חכם ומחשב וטלויזיה כמו הנורמליים כלשונו. הורדת לתמיון את חשדותיו ובינתיים, תוך כדי שכוסה הירח בענני כותנה שחורה, לשונות המים טשטשו את שפתי חולות וים ונמתחו עדי כפות רגליך, להוותך סולם שיובילם עד השמים. נהיית לי שילוב של הקצף הזוהר מלמטה והשמים הצמאים לאור אנוש. אז פקחת עיניך, אורות וכלים במבטך, ונשאבתי אליך, לשכון בתוכך כאשר לבך פועם בין זרועותיי, באיחוד הכולל והנכלל, בהתגלמות האהבה המחיה את כל נברא ובו ארץ ושמים.
No hay comentarios:
Publicar un comentario