אפילו לא מי: רק איך

להגיע עד גילי המופלג לאחר תפריט שלם של גילגולים, כדי לגלות שלשוא הערכתי את עצמי במראה על האומץ שהפגנתי תמיד בעקשנות לטעון שכמעט בכל דבר בחיים, לא ממש משנה מה הנעשה, אלא מי הוא העושה. היום, הבנתי סוף סוף שחייבים לבטל גם את משתנה ה"מי" מהמשוואה: לא משנה באמת מי את או מי אתה (זאת אומרת: לא משנה מאין באת ולאן נראה לך שהדרך שסוללת מובילה); גם לא כל כך משנה מה מעשיך (כי כל דבר המסוגל להגשמה יכול להיעשות הן לטוב הן למוטב): המשתנה המכריע הוא *** איך *** ייעשה בידיך מה שייעשה; באיזה תדר תנהג. משם יוגדר באמת מה עשית ומי זכית להיות. דרכיי דרכי נועם, והנתיבות החרותות בלבי, שלום.

השתיקו את קוהלת כדי לטשטש שיר השירים

אבל הבלים, הכל עוול

בין השמים לגופי entre los cielos y mi cuerpo

הראש בשמים והגוף על פני הארץ. הגוף, אדמה פוריה לנטוע בו שמים. הראש, להזרים תודעה של טוב אל כל איברי הארץ. ובאמצע הלב המכריע, הדעת המחברת את חן השמים עם נועם-פסיעותי על פני הארץ. סודו האהבה המתרגמת בין השניים, ומקנה להם את הצורה המקרבם למתיקות האיחוד.

La cabeza en los cielos, y el cuerpo sobre la faz de la tierra. El cuerpo, tierra fértil para plantar en él firmamento. Y la mente, para que mane de ella conciencia de bien hacia los órganos de la tierra. En medio, determinante, el corazón: la conciencia emocional que conecta a la belleza de los cielos con mi andar amable por la tierra.  Su secreto es el amor,  que hace de traductor entre los dos, y les impone formas hábiles de alcanzar la dulzura de la unión.

כמהים להתחבר לזולת כדי ליצור זרם של טוב

היו היה, או לחילופין עוד יהיה (רק היעלמותו לגמרי מהזמן לא אסבול)

זרם אחד כובש תודעות ולבבות אל החום ואל השמחה,

אל האימון ואל ההודיה. ככה בלי לשאול, בלי לשכנע, בלי לטעון או להציג.

זרם שובב העוקץ את הגיבנת והנשמה שמתחתיה מתעוררת

כזו יפה, כזו מאירה וזוהרת, וקל לזהותה מתוך אהבה בלתי נמנעת.

ישנן עקבותיו של הזרם הנסי. הן מעבר לצורות של כל אחד,

הרחק מעמדות והרגלים ותלבושות ונכסים. הן ביבשת פנימה,

היכן שהנשמה מקימת מושבה ומבקשת להיחלץ מכלוב בלתי רגיש.

בין רגבי העקבות החרותות אי שם, פירורי העבר והעתיד 

של הזרם האדיר מוכנים לנבוט להחיות, כמהים להתחבר לזולתם,

להתהוות זוגות ומשפחות אף שבטים של שלמות מתוקנת ופוריה, 

ולדבק חום ואהבה גדולה ושמחה לכל אשר ייגע. 

הנה סודו של זרם הישועה והשמחה לכולנו, מזומן לפרוח מבין צלקות הלב.

IaIr Menachem

אולי על זה חשב אותו אחד שהייתי כשכתב:

http://menachemedia.blogspot.co.il/2011/05/blog-post.html