השם "אדם" חל על שלמות האיש ואשתו יחדיו, לכן, אפשר ללמוד את הפסוק האומר "לא טוב היות האדם לבדו" (בראשית ג,י) כמכוון לשני צדי החיבור החיוני.
ניתן ללמוד מכאן שלהזכיר כפליים את אשר "לא טוב היות האדם לבדו" (הן לראות את המלים פעמיים בהתבוננות מול עינים עצומות, הן לאמרו פעמים, הן לכתבו בכתב יד פעם ועוד פעם), השוה בגימטריה 561, סגולה להפיק מצב המזמין לשורר "ואת עלית על כלנה" (כדברי משלי, רבות בנות עשו חיל ואת -היחידה שלי- עלית על כולנה), בערך 1122 (פעמיים 561). וכוון לזיווג מן השמים לאשת חיל אם לא מצאת, ואם זכית כוון לפארה; שיעלה טוב.
