AbracaAdabrá.Ediciones

martes, 31 de mayo de 2016

de nuestra colección "La Piel del Agua": *** MARIA LA CAMINANTE parábola contemporánea de soledades y encuentros *** donde los complementos circunstanciales son sujetos, y los sujetos, complementos circunstanciales. Edición impresa (USD 9.99): http://ift.tt/1VtyoBk Edición digital (USD 4,99): http://ift.tt/1RKgp2G "En todos estos años, nunca lo sintió así de cerca, como ahora que crece en ella la certeza de que él también, donde quiera que esté, la está pensando. Los puertos de su mente denotan el tráfico de un intercambio desaforado de recuerdos. El diálogo es desde tan adentro que ella apenas si puede atenderle como espectadora, desear o esperar los jalones en camino; pero se da cuenta que no incide, que es algo que está sucediendo desde fuera de su dominio y a lo que apenas si se la ha invitado, de prepo, y sin permiso de protestar." "Recuerda a la vieja bruja de pronto, a su licor nect


via Instagram http://ift.tt/1RKgvr6

de nuestra colección "La Piel del Agua": un libro que quiere hacerte acordar, para que te atrevas a parir un mundo nuevo ***EL TEMPLO DE PASOS Acertijo de la Fuerza por Amor a Mundo Grid *** Edición impresa (USD 9,99): http://ift.tt/1XNh8Hl o http://ift.tt/1UsmdSQ (y en todas las tiendas amazon) Edición digital (USD 4,99): http://ift.tt/1XNhgGT Hay un lugar en que todo se conecta con todo, y todo está bien como está. Hay ese lugar y en general no lo vemos. Alguien comparte la añoranza infinita por esa casa de todos, donde todo era subyugantemente mágico, y nos presenta todos los caminos por los que llegar y encontrarnos. "Recuerdo claramente: había una cerca que de día era sepia y de noche se veía de un blanco primoroso. Tras la cerca, unos metros de fango rojo resbaladizo: ninguno de los invitados caía en el fango, pero no había uno que no evocara, al atravesar la


via Instagram http://ift.tt/1XNh1vB

iairmenachem@fb ---> menachemedia

Los primeros dos libros de nuestra colección "La Piel del Agua": un camino corto pero largo para tentar al alma que se atreve a cuestionar, a escarbar en las profundidades del ser, a hacerse de las ganas para procurar una vida plena de sentido. Los primeros dos pasos de una trilogía (el tercero, "A una vez la montaña y el valle", disponible con ayuda de Hashém dentro de pocas semanas), codificada por iaIr menachem (el más querido seudónimo de DaniEl I. Ginerman דניאל גינרמן) para trepar junto a todos quienes se atrevan a leerlo, peldaño a peldaño, la escalera del más alto amor. Con vosotros, tanto en formato impreso como en formato digital. ¡Que os sean de disfrute!
by IaIr Menachem

May 31, 2016 at 10:12AM
from Facebook
via IFTTTfrom Facebook
via IFTTT

via Instagram http://ift.tt/25wYRRf

from Facebook http://ift.tt/1r0k0E3
via IFTTT

lunes, 23 de mayo de 2016

iairmenachem@fb ---> menachemedia

הזדמנות מרגשת ומדהימה לכל מי שחפץ להצטרף לצבא היוצרים ומוסיפים יופי לעולם. תודה לך, Ronny Haklay יקר, ומזל טוב לבתך שתבורך מיוזמתך ללא ספק :-)
by IaIr Menachem

May 23, 2016 at 08:18AM
from Facebook
via IFTTTfrom Facebook
via IFTTT

iairmenachem@fb ---> menachemedia

http://ift.tt/1XNPoTl
by IaIr Menachem

May 23, 2016 at 08:11AM
from Facebook
via IFTTTfrom Facebook
via IFTTT

יצר ההישרדות של הבצל שלנו מתפרש על כל זן הבצלים: לאחר שבועיים בהם נהנינו מהיופי הנדיר של פרחו, מכין עכשיו אבקנים וזרעים להיטיב בצאצאים לעולם כולו.


from Facebook http://ift.tt/1YSpuMH
via IFTTT

יצר ההישרדות של הבצל שלנו מתפרש על כל זן הבצלים: לאחר שבועיים בהם נהנינו מהיופי הנדיר של פרחו, מכין עכשיו אבקנים וזרעים להיטיב בצאצאים לעולם כולו.


via Instagram http://ift.tt/1WNDg5K

via Instagram http://ift.tt/1NFyQe5

viernes, 20 de mayo de 2016

לא עוצר לרגע ולא נמוג הכוח הכחול הזה המחיה את חוש ההודיה שבלב, ומביע תחושת מעוף גם ללא כל תנועת כנפיים. הנפש פוגשת דרור: רק הבט, היתמזג בפלא, וחייה! No cesa ni por un instante y no flaquea la fuerza esta tan azul, que vivifica la pulsion de gratitud en el corazon, y hace surgir la sensacion de vuelo sin que siquiera despliegues alas. El alma se da de frente con la libertad: solo mira, entremezclate con el milagro, y vive! Rosh hanikrah, en el mediiterraneo


from Facebook http://ift.tt/1TtUnql
via IFTTT

לא עוצר לרגע ולא נמוג הכוח הכחול הזה המחיה את חוש ההודיה שבלב, ומביע תחושת מעוף גם ללא כל תנועת כנפיים. הנפש פוגשת דרור: רק הבט, היתמזג בפלא, וחייה! No cesa ni por un instante y no flaquea la fuerza esta tan azul, que vivifica la pulsion de gratitud en el corazon, y hace surgir la sensacion de vuelo sin que siquiera despliegues alas. El alma se da de frente con la libertad: solo mira, entremezclate con el milagro, y vive! Rosh hanikrah, en el mediiterraneo


via Instagram http://ift.tt/2555WZ1

הנה האמיתה היפהפיה, הנדיבה והפראית, צומחת לה בכל היכן. ראית מעין חרק עליה? אז לא: זה היא בעצמה שמגדלת את החיקוי של חרק על עצמה, שאפילו הצורר לא יטרח עליה, שלא יעלה על דעתו שכתם אחד או אחר יביאנה לידי צער. כמה אמתית ואהובה האמיתה עלינו! Los cientificos la llaman "ammi visnaga", a esta salvaje, preciosa y generosa que brota y crece donde quiere (y mucho quiere en Jerusalem, por ejemplo). Ves una suerte de bicho sobre ella? Pues, no: es ella misma, que se fabrica esa imitacion de bicho sobre si la muy coqueta, para que ni siquiera el opresor o el envidioso se tome trabajo por ella, que no se le ocurra que una mancha o succion en su corona pudieran hacerla sufrir. Cuan facil me es amar a Ammi!


from Facebook http://ift.tt/2554NRp
via IFTTT

הנה האמיתה היפהפיה, הנדיבה והפראית, צומחת לה בכל היכן. ראית מעין חרק עליה? אז לא: זה היא בעצמה שמגדלת את החיקוי של חרק על עצמה, שאפילו הצורר לא יטרח עליה, שלא יעלה על דעתו שכתם אחד או אחר יביאנה לידי צער. כמה אמתית ואהובה האמיתה עלינו! Los cientificos la llaman "ammi visnaga", a esta salvaje, preciosa y generosa que brota y crece donde quiere (y mucho quiere en Jerusalem, por ejemplo). Ves una suerte de bicho sobre ella? Pues, no: es ella misma, que se fabrica esa imitacion de bicho sobre si la muy coqueta, para que ni siquiera el opresor o el envidioso se tome trabajo por ella, que no se le ocurra que una mancha o succion en su corona pudieran hacerla sufrir. Cuan facil me es amar a Ammi!


via Instagram http://ift.tt/1U4djYL

חורש חריצים בזיכרון Arando surcos en la memoria @masterspray


via Instagram http://ift.tt/2545H0k

חורש חריצים בזיכרון Arando surcos en la memoria @masterspray


from Facebook http://ift.tt/1NAW7xG
via IFTTT

iairmenachem@fb ---> menachemedia


by IaIr Menachem

May 19, 2016 at 12:43PM
from Facebook
via IFTTTfrom Facebook
via IFTTT

lunes, 16 de mayo de 2016

iairmenachem@fb ---> menachemedia

la ciencia humana opera en base a acierto y error. sólo quien sabe aceptar por bien los propios yerros sabe levantarse de ellos. sólo quien sabe reirse de sí logra volar, libre de su peso. aquí, al respecto, una joyita imperdible: https://www.youtube.com/watch?v=RXxGB8EjgFU
by IaIr Menachem

May 16, 2016 at 09:25AM
from Facebook
via IFTTTfrom Facebook
via IFTTT

fase 2: esta ocurriendo ahora, por si mismo, como la vida que invita al deleite שלב ב: זה קורה ממש עכשיו, מאתי והלאה, כמו החיים המזמינים לתענוג


from Facebook http://ift.tt/1srZ2j0
via IFTTT

fase 2: esta ocurriendo ahora, por si mismo, como la vida que invita al deleite שלב ב: זה קורה ממש עכשיו, מאתי והלאה, כמו החיים המזמינים לתענוג


from Facebook http://ift.tt/1srZ2j0
via IFTTT

fase 2: esta ocurriendo ahora, por si mismo, como la vida que invita al deleite שלב ב: זה קורה ממש עכשיו, מאתי והלאה, כמו החיים המזמינים לתענוג


via Instagram http://ift.tt/1Ti8xuQ

Being happened right now זה קורה עכשיו! לאן זה יוביל אותנו? Where is it intending to take us?


from Facebook http://ift.tt/1ZXQFG9
via IFTTT

via Instagram http://ift.tt/1OwwXjU

Quería decir Voltaire: aún si no coincido con tus ideas, estoy dispuesto a dar mi vida por tu derecho a decirlas. Intuyo que él sabía que no hay idea más grande que la de la libertad, y ante nada se la ha de resignar. A mí me pasa, al borde de los 50 con frecuencia creciente, decir en silencio mirando un decir que amo: Estoy de acuerdo con lo que dices; ahora bien: las razones que te han llevado a tales conclusiones son erradas, y así también el razonamiento con que las llevaste a concluir; y si te explicase por qué de verdad tienes razón, probablemente no querrías comprenderio. Sé que, en general, si lo dijera en voz alta me metería en problemas afuera. De modo que quedo en problemas adentro porque callo.

from iaIr menachem http://ift.tt/1M7lvoq
via IFTTT

ואנוכי, גם אנוכי, ההר הקדוש Y yo, tambien yo, la montaña sagrada coffee, plastic glue & sprays on canvas @danielginerman @judydelbosque


from Facebook http://ift.tt/1qmYEjD
via IFTTT

ואנוכי, גם אנוכי, ההר הקדוש Y yo, tambien yo, la montaña sagrada coffee, plastic glue & sprays on canvas @danielginerman @judydelbosque


via Instagram http://ift.tt/1ZWlMlk

miércoles, 11 de mayo de 2016

iairmenachem@fb ---> menachemedia

"pues no con la milicia y no con la fuerza sino con mi espíritu, dijo Hashém de los Ejércitos"
by IaIr Menachem

May 10, 2016 at 11:22PM
from Facebook
via IFTTTfrom Facebook
via IFTTT

from Facebook http://ift.tt/1T8siH1
via IFTTT

iairmenachem@fb ---> menachemedia


by IaIr Menachem

May 10, 2016 at 11:20PM
from Facebook
via IFTTTfrom Facebook
via IFTTT

Yo + mis circunstancias = Yo Yo * mis circunstancias = 0 Es otro modo de entenderlo, que acaso hoy me haga propicio dormir. אני + הנסיבות שלי = אני אני * הנסיבות שלי = 0 זה אופן אחר להבין את זה, ואולי אופן זה יזמין לי מנוחה היום.

from iaIr menachem http://ift.tt/1M7lvoq
via IFTTT

iairmenachem@fb ---> menachemedia


by IaIr Menachem

May 10, 2016 at 12:58PM
from Facebook
via IFTTTfrom Facebook
via IFTTT

jueves, 5 de mayo de 2016

טארוט חסידי: אינני מעוניין בדברים הירודים של העולם הזה -הוא אמר-: איך אוכל בכל זאת להצליח בהם?

אינני מעוניין בדברים הירודים של העולם הזה -הוא אמר-:
איך אוכל בכל זאת להצליח בהם?





אף שעסקים אלו אינם רלוונטים לאופן בו אני מרגיש את החיים, אני מבין שמן הבלתי נמנע להתעסק בהם. וכך: באיזה אופן אצליח באתגרים הקשורים אל העולם העבה, לכלכלה, לפרנסה; איך יצא להיות שהצלחתי בכל מה שבסוף מקנה רוחב לחרות -שעל מנת זה נראה שנולדנו-?
היה נראה בטוח באופן כל כך נעלה שעלול היה להתרסק אם רק היה נופל, והתנודד. השערות הלבנות הראשונות רמסו כבר את רוחו השובב, והיה קל להבחין שהוא רוכב על כמה עולמות, נשען על כנפי רוח, רץ בהתלהבות אל אופקי מרכז עצמו. היה כל המוצלח שרצה ובחר, באמנויות שמהן רוחו היה ניזון ולבוש -כך הוא אמר לי-, אך כאב לו בלב הניתוק המסתורי בין החמימות החיה שלו והקור שהוא הרגיש כמשיב לו העולם, בו אינך יכול לא לחיות אם אתה אוהב להיות.

הסברתי לו את התכנית: נשתמש במערך של משלים מאוד דייקני ומורכב, המקודד במסתורים הגדולים של הטארוט בגירסתו הכי מקורית שבהישג ידינו, אחוזה בסודות של קבלת קדמונים אף אם בלבושים מטעים. הוא יבחר ארבעה קלפים. אחד בערך של אות יו”ד, של נקודה פנימית, התחלתית, שכל נסיונו והשגתו של העולם נוצרת ממנו. השני, בערך של אות ה"א דו-ערכית, יתאר את האופן בו תודעתו מגיבה -נעשית מחשבה של הפועל-, הרוח בו הוא מקבל את השפע הקודם למודעות של היו”ד, וביחד עם זאת יראה לנו איזה הוראות משדרת אותה מחשבה, תמיד בפנימיותו, ליכולותיו וכשרונותיו לעשות ולתת (שאנחנו תמיד בעשיה ובנתינה -הסברתי-). הקלף השלשי יהיה לנו מעין וא"ו החיבור, מעין מגלשה הדוחסת ומעבה את כל התסיסה המופקת במוחו למען תזרום מתוכיותו המוצנעת אל אינספור הצורות המאכלסות את העולם החיצון. איך רגשותיו מתפתחים אל תוך גישה, יחס, התנהגות. הקלף הרביעי יהיה עוד אות ה”ה, מחוברת בקשר געגועים לראשונה: האופן בו הוא חווה את העולם, מתוכנת פחות על ידי העולם עצמו מאשר על ידי מחשבת הפועל שהוא, בזמנו, נאלץ להפוך לפעולה. מתוך רביעיה קדושה זו ננסה ליטול את המפתחות של דיאגנוזה, שתפתח לנו שערים לפתור כל סכסוך ומצוקה. מבטו הנבון ביטא הכרח, דחיפות.

ערבבתי את הקלפים כלפי מטה באריכות, חלקתי את הצרור לשתיים ולשלוש, פתחתי במניפה, שבתי לסגור ולערבב, חזרתי לפתחו בשתי ידיי, הגשתיו לו. טול קלף, זה שיקרא לך -אמרתי לו-, וידיו נגעו כבר בקלף שהיה הכי לא יציב, על סף הנפילה, אחוז בשפתי התהום שבין זרתותיי. הפך אותו, הניחו על השולחן, הרכיב משקפיים ושקע בתוך דמות המסתור ה19: השמש.


השמש שבטארוט שלי הוא בטוי של חכמה שלווה -אמרתי לו בחיוך-: לא של החכמה הנלהבת של ההשראה, של גלוים והתגלויות, לא של החכמה היורדת ישר מלמעלה וחורגת מכל הכלים שלנו תוך כך שמובילה אותנו אל צורות של התפעלות והתפשטות נלהבת, אלא של החכמה שהלכה את כל הדרך עד פעולת הידיים והרגליים, ונזדככה וקבלה צורה מהנסיון, כדי לשוב אל היו"ד של השכל המיושב, המדוד, המודע, השמח. שתקתי לרגע. היסס. הקלף מנסה להציג מהיכן עלי להתחיל -אמר-, נכון?. השבתי בחיוב. והקלף הזה רומז שאני מתחיל מהסוף? אשרתי בראשי, והוספתי באטיות: שאתה תופס את התכלית כנקודת התחלה... ואולי כבר מזאת, יוצא להיות שאתה הולך לאן שאף אחד אינו הולך, שזה גם מהיכן שאף אחד איננו בא. רק אל תמהר: אנחנו רק מתחילים. חייכנו. היתה באויר הרגשה טובה וערבה לשנינו.

שתינו מים. הציע לי את נרתיק הטבק שלו, שהריח מאוד טוב. הוצאתי נייר וקצת טבק, פזרתי אותו ספוגי ומאוורר, גלגלתי את הצרור חסר הצורה בין אצבעותי עד שקבל צורה של גליל, העברתי את לשוני על פס הדבק, הדבקתי. הוא הדליק סיגריה שהיתה מוכנה מראש, שאף עמוק, הגיש לי את להב המצית. הבטנו האחד בעיני השני ואמרתי לו: אל תתן לזה לעבור, אל תתנשא על הנסיון. אל תברח. עם הטבק מעלה עשן בין שפתיי הגשתי לו שוב את המניפה בידיי. בלי שום טקסיות מיוחדת נטל קלף, סמנתי לו להניחו משמאלו של הקודם. הפך אותו: המסתור ה15, השטן עם קרניו בצבע כחול בהיר כאילו של צבי או של ענפי הברוש, כנפיו של עטלף צהוב: עיני הפנים, עיני השדיים, עיני הבטן, עיני הברכיים.




התיגר כנגד המשמעת והדין, ביזוי כל תלות מתוך הסיפוק העצמי, מתוך אנדרוגיניות חושפת זימה. הספק השיטתי והפרת כל הממוסד עוברים מתחתיך. אתה רואה? כן, אני רואה. מה אתה רואה? אני רואה את הסכנות הנובעות מרבוי כזה של אור -אמר-: דמיתי את דוקטור פאוסטוס מחזיק, משמש גשר, בין שני הקלפים.

יש לך שמש, מקור אינסופי של אור הניזון מהטיפות הנמטרות מהאנשים אליו -השבתי לו, ועיניי תקועות בשלו-. האור הזה גודל ונובע ומאיר בתוכך; יש מעין חומר היולי של אלוהות הזורם וממיר את הבהמיות שלך, המיניות שלך, במשהו שונה ובלתי מזוהה שרק הקסם מסוגל להכיל. משם, שאפילו לא מעניין אותך בפועל להפר את הנורמליות המוסכמת, כי היא נדמית לעיניך כספוג חסר צורה, לא מעוררת בך ענין כלשהו, אתה אפילו לא שואל את עצמך איך לתקשר עמה. אתה מכיר את כל זה היטב, נכון? הוא חיך, שאף עשן חזק, הוריד את המשקפיים והניח אותם על שולחן השיש. איזה תיאור של השבר -אמר-.

מה שאתה אומר זה שבאמצעות מה שנשמתי יודעת, אני נמנע מלמצוא השתקפות, אינני מוצא במה להשתקף שם בחוץ. יותר מזה -אמרתי ברצינות-: אתה רואה את עצמך מורכב מאור זך וטהור, וזה לא רע בעצמו, אבל אינו מתיר לך אפילו צל עליו להישען כדי שהעולם יבחין בך. אין דבר ממש אסור או מצווה או טוב או רע באופן מוחלט, וכמעט לא כלום רצוי לך מעבר למצוי; אין גוונים ולא צבעים, הכלולים כולם בלבן שלך; וזה מקנה לך את כל ההתרים וכל התארים, כאלו השייכים לדמותו של מלך נעלה... שאינו נמצא ממש בעולם, ומתוך כך, לא נקצב לו תקציב לשרוד בו. הבט על הקלף: הנתינים של השטן שלך, נכון, הם קשורים, תפוסים; אך אינם משרתים אותו. שתק, ונצלתי את ההזדמנות לפקוד עליו: טול עוד קלף. והמשכתי אליו את כל הצרור במניפה.

הקלף השלשי יצא להיות המסתור השלשי: המלכה. דעת בדעת.



איך אתה מעז! -קפצתי בלי לחשוב כמעט-. אתה רואה מה אתה עושה? לא רק אינך מיישר את המחשבה המסלקת אותך מעצמך, אלא שאתה מכתיר אותה למלוך על השתתפותך על פני הארץ. ראה ביושר, והגד לי אם אין זה מדויק: מתוך מחשבה, דוקטרינה, המונחת על מבוע אינסופי של אור טהור הפוטר אותך מכל אחיזה בגידולים העבים של הניצוץ ההתחלתי, אתה מטיל על החיבור בין הנשר לבין השרביט את התפקיד להמשיך בדרך. השרביט מצביע כלפי מעלה, והנשר, שצריך היה לעוף ולרחף בחיפושו אחר בשר מן העולם שישמש מזון לאשר הוא בא ממנו, כלוא בתוך בועת רקיע, בתוך בלון, ביחידות שמימית דו-מימדית עלי הארץ. אנחנו בקלף המחבר, וכל חיבור אפשרי מוצף באדישות, בגאוה הקדושה המחזיקה אותך מובדל ומרוחק, שמור מהבור כי אפילו לא מתוך רעב תדע לרדת אל האוכל. המלכה עצובה: היא הדעת, החיבור בין המוח לבין הגוף, בין הפועל לבין התפשטותו לפעולה, והיא במקום הנאה לבחינת הדעת, אך הסגול המאפיין את הדעת נעדר ממנה. השרביט עומד לבדו, מוחזק מלמעלה; אם תסתכל היטב, תראה שאין אופן בו היד בתנוחה הנראית לעין יוכל להחזיקו. והנשר מוגן מהלמטה אותו אינו יכול להשיג, כי גם בארץ, היא נשארת בשמים. פתור זאת, עכשיו, בדחיפות: טול עוד קלף.

המהלך החל לתפוס גם אותי. בעדינות, הוא לקח קלף מתוך המניפה שלי, שם אותו מתחת לקודמיו, הפכו. הביט בו, צחק פתע, שלח את עיניו למרום, תופף קצת עם הכפית של הקפה על השולחן. הבנתי אותו: זה באמת היה מייאש. המסתור ה20: המשפט, הכתר השלשי בעליונים המכונה רצון, כתר הרצון המושך את ברואי עולם אל תוך הרוח והמוח, אל מעבר לגופים מלאי יופי ורכות, אמנם עמם.



שמש שהוא עכשיו כבעל תודעה (והוא הרחק למעלה מהשמש סתם), שקרנותיו מפיצות או מושכות -לא משנה- טיפות רבגוניות של גשם סימטרי שלא מרטיב סף או רף ואינו מתיאש מהשיגם; השטן הכחול מורה בהמיות לגופים העירומים של הנשמה; והחצוצרה שלא פוסקת מלהתריע, ואתה -הדגשתי לו- שם באמצע בין החיבוק של השטן והמלאך שעיניך רואות לצליל החצוצרה הקרואת לך. הבה נברח מכאן -הצעתי-: הבננו כבר, והנה עת לעבוד.

הוא נראה ממש מיואש. עד עכשיו, המנהרה ממנה כל כך ביקש לצאת רק התמלאה באור, והאור לא עזר כי אם לחזק את התחושה של אינסופיות הבלתי נכנעת של המנהרה, של אי היכולת של כל הילודים בה לנטשה. איזה פער יכול להיות באמת בין אור בחוזק בלתי נסבל לבין החושך הכי עמוק? שים לב -אמרתי לו-: יש לנו ארבעה מסתורים אשר בחרת: 19, 15, 3, ו20, סך כולם ביחד 57. הספרות של התוצאה, 5 ו7, הם ביחד 12. להתחלת התשובה, נקח את המסתור ה12: התלוי.



נחוץ לעצור בדרך כדי להשיג יציבות, משמעת, כדי לרוקן את הראש ואת הלב. כל זאת בלי לאבד לא את הנמוסים ולא את החן. אתה מרגיש כאב עמוק, והכאב צריך להוליד את הכוחות לדרך חדשה. עצירה בדרך לעצב את עצמך מחדש. בטארוט שלי, התלוי הוא בתדר של הוד, של הודיה והודאה: הוא מוביל את הדרך חזרה של הגשמי החולף אל הרוחני הנצחי. אל תתבלבל: אין זו הדרך שאתה מכיר, בה החיבור אל הנעלה והנשגב פוטר אותך מלהניח אף פעם את הרגליים על הארץ, אלא דרך חזרתה של האור אל מקורה, לאחר שהשלימה את משימתה על פני הארץ -דברתי מהר בלי להזיז את עיניי מעליו כי פחדתי שישבר-. ולשם כך הוא נמצא בין עמודים: יכין ובועז לצדדיו, והרצפה שם למעלה מוכנה לרגליו, כי הוא בדרך למעלה, וראשו חושב, ורגליו הולכות בראשונה.

ועוד -הוספתי- יש לנו: אם נחלק 57, סך כל הקלפים אשר בחרת, ב22 שהוא סך כל המסתורים הגדולים אתם אנחנו עובדים, יצא לנו 13 ביתרה. חפשתי את הקלף ושמתיו לפני עיניו: המסתור השלושה עשר, שאין לו שם כי העובר דרכו נבדק ונתקן מחדש וכבר כלום נותר כפי שהיה. בנקודה זו, משהו חייב להסתיים כדי שמשהו יוכל להתחיל, להיוולד. זה לא נתק אלא רצף, לא הישנות הנסיבות אלא זרם עצמתי הבורר ומבער מן הקיים להקים מהטוב בו עולם חדש.



ההזדמנות שלך להפוך את כל אשר קבלת עד היותך מי שאתה כדי להתהוות מחדש. שלושה עשר הוא מספרה של אהבה, של אחדות, ובטארוט שלנו, הוא משדר בתדר של נצח, של נצחון האור שלך אשר השלים שלב במשימה, ומתעלה עוד צעד, עוד מדרגה, מתוך רגבי ההוד אל ארציותך המובטחת.

הוא הקשיב לי כאילו ממקום אחר, עיניו חצי סגורות; נראה היה כאילו כואב לו הראש, ומן הצפוי שכך יהיה. המשכתי: הבה נמשיך לגלגל, לפורר, לפרט. אנחנו יכולים ליטול את שני הקלפים הראשונים של הפתרון ולהוסיף אותם על מנת למצוא היכן הם מתפלחים, מאין נובע כוחם. הם 12 ו13, 25 ביחד: הוספת ספרותיו נותן לנו 7. והנה הוא, המסתור השבעי', המרכבה, רכב המלכות, מרכבת הקרב מעליה להוביל את מבצעי הכיבוש. רומז לנו על עשיה בעולם, על בניה בתנועה חיה, על שידור מלא עצמה. גם הוא בתדר של נצח, של נצחון ונצחיות וניצוח כמו המסתור ה13, אך הוא הפן הקודם והמשלים אותו: דרכו האור מלמעלה מתעבה על מנת לעשות ולהתרחש על פני הארץ, וכל הרוחני והתודעתי הופך כלי לתקן את המלכות.


אם נחלק 25 ב22, תישאר לנו יתרה בשווי 3: המסתור מספר 3, המלכה הפתוחה כבר לעינינו כאן על יד: היא בטח תשמח מהמשתמע לה מעלייתך על המרכבה, אך מכיוון שהיא כבר בידינו, נדלג עליה הפעם.

הזדקף על הכסא. נראה שבאמת יש לקום לעבודה -אמר-. לא רק לנחות על הארץ אלא גם להצליח בה. ואם אני מבין אותך, הכח של מי שאני כבר הוא המסוגל להקנות לי את הכלים למשימה. והוסיף באדישות: איך שזה נראה מהסרטוט, הפשטות שבדבר מבהילה, בלתי נתפסת.
משהו פוקד עליך לרכז את כל העולם התודעתי שלך, ההסטוריה שלך, לבך, קישורים וכשרונות -אמרתי לו-, לעשות אתנחתא בדרך, לפנות, לתפוס את המושכות, לפעול בעולם הזה. מה שיהיה שמאז ומתמיד אתה כמעט עושה, להגשימו כבר בקפיצה אחת. הבה נתקדם עוד קצת יותר עמוק. יש לנו בתשובה 12, 13 ו7: שלושים ושניים סך הכל, מספר הלב. ספרותיו 3 ו2 הן ביחד 5. הנה לפניך המסתור החמשי: הכהן בעל החכמה, השומר על הסוד.




אצבעותיו עדינות ובראש המטה שלו יש עשרה קשרים. סוף כל סוף, אינך יכול לאבד את השורש האמתי של דרכך: עליך לעזור, לתווך, להשתמש בהשראה שלך לטובת עולמך, להפיק צדיקות. אין מה לזייף או לסלף או לאבד: זה הכהן הבא לפעול על המצוי. אין דבר שאתה נועד לאבד, אלא להפך, זהו זמן של הגשמה, של התגלמות. בטארוט שלנו, הכהן הזה משדר בתדר של גבורה, שים לב: יראה, גבורה, צמצום, מידה, משמעת, צניעות, סמכות, חיבור אנכי: יאה לו כס המלכות, כל עוד יקשיב לכל האנשים הדומים כי מפנים לנו גב הנגשים לבקש את עזרתו או עצתו. והוא רואה אותם, אמנם אינו מביט אליהם. אני רואה את זה בא, הקשב! אם נחלק אותו 32 שיש לנו כבר ב22 יש לנו אחד, והיתרה שוה 10. המסתור העשירי, להשלים חליפה שלא יכלה להתחייט באופן יותר מדויק לך. גלגל המזל. מלכות: ממלכת היש, המוחשי, העבה, החומר האפל שרק למען תאיר בו אתה מקבל מהאור.



הוא מדבר על הלבשת האנוכי שלך בנסיבותיו, על להפוך את הגשמי לחלק מהרוח ולהתהוות גוף לרוח המחיה אותו. הגלגל אינו נע, הוא ממתין לכוחך אשר יניע אותו. אם אתה המלך הכחול על הגלגל, זה המוביל את הדעת בצבע סגול צמוד לעורו והנושא את הכתר ואת הרומח, בטח תדע לדחפו כדי שכל אחד מהנשואים עליו -קום ראה את המבע המתחנן שלהם- יגיע בעזרתך ליעדו. אין זה הדבר אליו התכוננת תמיד לעשותו?

אז, אין כלום לבקש? -שאל, כמעט נוכח-. נראה שיש לך הכל -השבתי לו-. הדיאגנוזה היה דבר פשוט: אני מניח שידעת אותו מכבר. אבל עכשיו יש לך גם מפה חדשה, בציור שונה: התלוי המכין מקום למסתור השלושה עשר, המרכבה המלכותית המובילה אותך, כהן לאל עליון, לתת צורת עקבך בגלגל המזל, להטות את המצוי לך לכיוון הטוב הידוע לך, להשפיע ממנו על המציאות ממנה הסתייגת. שנן את הדרך שהשלמנו עתה ביחד: הקלטתי כל הדקות האלו בשבילך. קום על רגליך, תפוס את המושכות: חיי עולמך בידיך.