"בתוך הכל, קולי המתפזר בנוי מחושים, לזהות ולעקוב אחר הדהודי חמלה שם בעולם, מהמשקפיים החוצה. רק רציתי להזמינך, שנטייל לאט על שפת הים, אולי אחוזי ידיים; שנגלה או נסרוג עת רצון הדדית, לצפות על הגלים, להעלות בגלים את אותן מחשבות המתנשקות על הקצף המלוח בו אור השמש נשבר לרסיסי גוונים אשר העין ישאב לרוויה, עד כדי צחוק, עד כדי כאב, עד אשר עיני עיני יורדה מים, כי עוד איני, והנה הנני מתוך כך שהננו, כי יש בי חפץ ורצון וכמיהה וחזון בלתי נמנע,... ויישמע מוזר, אך יש בי חפץ ורצון וכמיהה וחזון בלתי נמנע מכיון שאין לי ספק באשר את טיילת אתי עד כה". מהסיפור הנידח אשר קם לתחיה ומסתפר לאטו #לנסח_את_כל_הסיפורים_מחדש #אהוה_אהבה #אבראכאדברא

from iaIr menachem http://ift.tt/1M7lvoq
via IFTTT