iaIr menachem יאיר מנחם: (español debajo) ... אז הוא קרא לי החוצה, על מנת שאראה שאי אפשר לספור את האהבה, רצה ושבה בקרני אור, בקוים העדינים המסלסלים כמיהה ורוויה, בחיפוש אחר נוחות מושלמת של הצבעים המתקבצים כדי לומר מה שהנשמה שלי אומרת. ולפתע ראיתי את היופי מתארך ומתרחב ומתרבה, זורם אל תוך האדמה הרטובה והאויר שאני נושם וזמן כל חיי ועולמי. והודיתי, עכשיו, התינוק שהייתי וזה המתהווה לעת זקנה. רק חשבתי שמן הנכון שאתפלא, ואז היה שראיתי את ההודיה שלי עולה ברוב חן ומתרוממת, כל עלי הכותרת שלה פתוחים כמבקשים ומזמינים על פני כרבולות המשי של הים, ממני ואלי, למרגלות ימיי ומעיינות לבי. ... entonces, El me llamó afuera, para mostrarme la incontabilidad del amor en la luz que viene y va, en las líneas delicadas que espiralan deseo y saciedad, en esa búsqueda de confort en que se agrupan los colores para decir lo que mi alma dice. Y de pronto vi extenderse, estirarse, multiplicarse la belleza hendiendo la tierra húmeda y el aire que respiro y el tiempo de mi vida y de mi mundo. Y agradecí, ahora, el niño que fui y quien me constituyo ya de viejo. Apenas pensé que debería asombrarme, y fue entonces cuando vi a mi gratitud elevarse grácilmente con todos sus pétalos abiertos, desde las crestas sedosas del mar hacia mis mares, donde los manantiales en que se ve mi corazón. #AbracaAdabra #seré_amor #revisar_todos_los_cuentos #אבראכאדברא #אהוה_אהבה #לנסח_את_כל_הסיפורים