AbracaAdabrá.Ediciones

lunes, 22 de abril de 2019

אינני רוצה לצפות כמבחוץ בסרט בו אני עצמי משחק. וקשה: למה שאצפה כמבחוץ בסרט בו אני עצמי משחק? תשובה: כי מדובר בסרט בו אני משחק בדיעבד, ללא שבחרתי לשחק בו, ללא שנודע לי מראש שום תסריט. מדובר על סרט כמו החיים עצמם, עם הפתעות וסיבובים והכי כואב: עם דחיפה תדירה לבחור איך להגיב, ויותר פנימה איך להבין ולהכיל את המצוי החולף, ועוד פנימה, איך להגדיר את הדמות של עצמי. אינני רוצה לצפות כמבחוץ בסרט בו אני משחק. ועד כאן, נראה שאין מנוס. עד שהבנתי שהסרט בו אני משחק משתחק בי, וזה הכל אני מה שעוטף אותו מבחוץ ומה שממלא אותו מבפנים. וכשהשגתי זאת, הצטייר לי בבירור היותי סרט המשתחק באני הכולל כל אני, הממלא אף אותי. #הדהוד #תודעה #חייםבסרט #לנסח_את_כל_הסיפורים_מחדש #אבראכאדברא #אהוה_אהבה #לוותר_על_הכאב #פילוסופיה #מודעותעצמית


via Instagram http://bit.ly/2XA8EY5

No hay comentarios:

Publicar un comentario