iaIr menachem יאיר מנחם: גירסה יותר הולמת לאותו שיר :-) : בינה לביני זה קורה, כמו בינות כל זוג של יצורים עלי ארץ, הרי לכל מחובר הכל בחוטים הכי דקים. כך כל אדם לכל רעיו, לכל עז וג'ירפה, לכל עץ רענן וצור, לכל אשר יתחולל בזמן. ככל שזה הולך ונודע למודע, מתברר שאתה בנוי מקצות אותם חוטים נאמנים, המחברים אותך אל החיים. הליכתך, תנועות ידיך, כל חיוך וכל דמעה, מותחים במידת מה כל החוטים, כך שהכלב של השוודי לא ידע שהסיבה לכך שאזנו כעת מוטה ימינה היא תנועה של תרנגולת הודו הסובלת נדודי שינה בעיר אילת. ויש חוטים הנמתחים עד מרחקי תהום, וישנם אשר קצוותיהם חשים חיבה וסקרנות לצבעים ולצלילים שמעברם, ואז יש קצה צהוב המגלגל לאט לאט את החוט המחברו אל קצה כחול, ובכחול מתחיל להתעורר חלום ירוק. והחוט המחברם כפי שמתקצר כן מתעבה להכיל כל צבעיהם ומתפשט לגובה, נעשה כעין בועה המייחדם בהפתעה של כיסופים, הערצה, של שיר נושר מתוך כמיהה למנגינה לה שתי קצוות משמשות במה ומקהלה. בינה לביני זה מתחולל: קשת כל הצבעים רוקד סביב במעגל, עליז כהתקצר קוטרו תחת קסמי הלבבות, זרמי הצבע והצליל והמילים של השירים כחיל רגליים צועדים בולעים הפער, עד כדי עולם חדש אשר יפרוש כהיתגלמו חוטים רעננים לכל עברו: צינורות דקים ונדיבים המביעים תקוה, חזון, עיבור של אהבה, מתענוג של הודיה. #להתאלם_מעצמת_הנעלם #לנסח_את_כל_הסיפורים