AbracaAdabrá.Ediciones

jueves, 8 de marzo de 2018

הספקתי לרגע לראות את עצמי מוצף בדבש הקטלני של העצבות, כל מלבושיי סופגים ממנו לרוויה. בקשתי את הדרך חזרה אל השמחה. אמנם, איך תשכון ותחול בי שמחה אם בגדיי בגדו בי והטילו עלי תסכול ופחד? מהר הבנתי שלא אוכל לשאת עמי את המלבושים הנאים בהם השתבחתי, כל עוד הם טעונים עצבות. אז התפשטתי, הפשטתי את עצמי, שבתי לתודעה הגרעינית בה אני והנסיבות שלי בנוכח מהוים עולם הנועד להיתקן, להיעשות, בזמן שלי, בחיבורים של לבי לעומק ובמרחב. ככה, ערום בעולמי בלי כלום, ללא כל אחיזה, חפשתי את השמחה שלי בלב גלוי, ומצאתי אמונה גדולה, ותענוג מאינסופיות האפשר, ורצון המביע אהבה כחומר המחבר הכל לבניין שלם. חפשתי אותך בתוכי, והחלתי לחזות לנו מלבושים חדשים, נאים מן הקודמים. #לוותר_על_הכאב #לנסח_את_כל_הסיפורים_מחדש #אהוה_אהבה http://ift.tt/2DaXlLt


from Facebook http://ift.tt/2Fr5wFs
via IFTTT

No hay comentarios:

Publicar un comentario