אני יודע שאין, מכיון שיש. ואין יש, בלי שיש במקורו, מאחוריו, במהותו הפועמת, אין: חלקת החושך מבליטה את נחלת האור. היעדר יש אינו מצביע על אין, הרי אין מקבל בטוי במהותו של יש. כך אתום, יחידה של יש, יותר מ90% שלו ריק, כלומר אין. כך בדחן מבריא מצחוק קהל רב, דוקא מתוך החלל מלא צער ועצבות שבלבו: שהחסרון המייגן את לבו מתבטא במזור לאותה מצוקה באשר סביבו. . כך הערך התודעתי של פרנסת העני מתעצם, כאשר הוא חולק מהמעט שלו, מהאין הנותר לו לאחר שסיפק בצמצום מצרכיו, עם האביון: בעל צדקה לא יכול להימתג כעני; ברם, עצם זה שהוא נותן צדקה מוציא אותו מגדר עני אל תוך החרות של הנדיב ברשות עצמו. וסנדלר הולך יחף. ומלא אנשי מחשבה שבלב ופילוסופיה עמוסים בשאלות עד אין גבול, ואין הקלה למשאם כי אם להשיב לשאלותיהם של השואלים את המובן מאליו להם ומבורר. אני יודע שאין, מכיון שיש. ואין יש, בלי שיש במקורו, מאחוריו, במהותו, אין. היעדר יש אינו מצביע על אין: הוא מצביע על הרחבה תודעתית חורגת של האין אל תוך שטחי מה שיש. הרי בתודעה תקינה, ברור שכל מה שיש נשען, נגדר, על אשר אין במהותו. הרי לכתחילה, כל אשר יש בפרט צפוי מאטמטית להיות זהה למה שיש בכלל, ואז כל החומרים והמידות וימים וחרוזים ולחמניות ועננים ומצלמות מנוסחים בכל פרט ופרט. כל האנשים שבעולם בכל איש ואיש. אלא שאין נכנס בלבו של אשר יש, ונראה כמעלים -הרי אינו- את המרחב שהוא שולל ממה שיש. ומלבד שאינו, הרי ישנו! וזה משחק אורות וצללים אשר פיתרונו דורש אספקלריא מאירה, בלתי אמצעית, בזוגיות תלויה מן השמים, אשר עומדת כנגד ומבליטה את ישות האין במה שיש. על כן, הכל נברא יש מאין, עולם מתוך נעלם. כי השתנות העולם תשנה את הנעלם, כי שלום בעולם יעשה שלום בנעלם, ואד יעלה מן הארץ להשקות את הגן. וכל אשר ישנו עמנו עומד היום וכל אשר אינו, יחדיו בהתכללות הזמן כולו אל תוך רגע, יתענגו באשר יש (אשר קודם אינה, מדוחק המרחב בו להתייש); ואשר יש, כולו טוב, מהיות הפחד מוצנע בנזכר להרתעה, ואיננו. ואין, על מנת להניע את אשר יש, מבוררת ודלה בראשיתה ורכה, זכה וצלולה וכולה ראשית חזון טוב, כי אם האהבה. #אבראכאדברא #לנסח_את_כל_הסיפורים_מחדש #לחולל_נסים_מאהבה #לוותר_על_הכאב #אהוה_אהבה

via Instagram https://ift.tt/2LlUBmO