הרפיתי. תחושת אי הנוחות, תחושת הבגידה בפותח לי עיניים ושם לי פה, העירה אותי להעצים ולחזק. השכלתי: משמעותו של הרפיתי, שהתחזקתי ביתר שאת ומיקוד. נכנעתי, ונתפשט לעיניי יצר הסגפנות האומלל והתחנן להילעג, עד שבחרתי לא להיכנע כי אם לשמוח. ואמנם: אין דרך אחורה. אין אפשרות לעולם להפסיק להיות הבית שבנית קרוי על שמך אף אם בנעלם, וכדומה. אין גיישה להביא את העבר אל שולחנות מעבדת טרום-נוכח כדי להעביר אותו שיפוץ קל. אבל יש לבחור בהווה את עקרונות הנוכח, באופן שתשתנינה מתוכו מהות ומשמעות של כל הלא יאה אשר עבר ואיננו. קוסמות של מסובב וסיבה. כך, מה שראינו את הנוכח במשקפיים שצברנו מכל העברים שחיינו, גם הוא מפסיק להתקיים כלא היה, מהיות המעשה האמיץ והחריג שאנו בוחרים להוציא אל הפועל ולהביא אל הנוכח קופץ מעל סדר הטבע, מבהיל נקודת מפנה כלפיה מעכשיו העברים והסיבות ייאלצו להתמודד למפרע. ואתה, תחיה ותפרה באהבה ובשמחה מראשית לקץ הימין. #לנסח_את_כל_הסיפורים_מחדש #אהוה_אהבה https://ift.tt/2NwRMxm

from Facebook https://ift.tt/2tXm6sY
via IFTTT